| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד פסחים
מסכת פסחים פרק ז
דף נו, ב פרק ז הלכה יג גמרא כתיב (שמות יב) לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה אין לי אלא חוץ לבית חוץ לחבורה מניין ת"ל לא תוציא חוצה. א"ר יודה מיכן שאם הוציא חוץ לחבורה שהוא מתחייב. א"ר מנא אמר קרייא לא תוציא חוצה ונן אמרין אם חוץ לחבורה שהוא מתחייב לא כ"ש חוץ לבית. רבי אימי בעי הוציא מחבורה לחבורה כשני זיתים חייב שתים משום לא תוציא מן הבית ומשום לא תוציא חוצה. נמנו על הפסח הוציא אחד כזית חייב. שנים שלשה פטורין מפני שבני חבורתן ראוין להמשך אצלן אלא שהן עוברין בעשה. וכרבי שמעון אפילו בעשה אינן עוברין דתני (שמות יב) על הבתים אשר יאכלו אותו בהם מלמד שהפסח נאכל בשני מקומות יכול אף אוכליו יהו אוכלין אותו בשני מקומות תלמוד לומר (שמות יב) בבית אחד יאכל. הא כיצד פסח נאכל בשני מקומות ואין אוכליו אוכלין אותו בשני מקומות. רבי שמעון אומר אף אוכליו אוכלין אותו בשני מקומות. מה מקיים רבי שמעון בבית אחד יאכל שלא תהא חבורה מקצתה אוכלת בפנים ומקצתה אוכלת בחוץ. יחיד שהוציא כזית חוץ לחבורה מפני שבני חבורתו ראויים לימשך אצלו נפטר מלא תעשה. רבי חייה בר בא בעי למה לי כרבי שמעון אפילו כרבנן מפני שבני חבורתן ראויין לימשך אצלן נפטרו מלא תעשה אפילו בעשה לא יהו. שמש שאכלן כזית והוא בצד התנור אם היה פיקח ממלא את כריסו ממנו. אם רצו לחלוק לו כבוד באין ואוכלין עמו בצד התנור ואם לאו נותנין לו חלקו ואוכל במקומו.
|
