| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד פסחים
מסכת פסחים פרק ז
דף נא, ב פרק ז הלכה ז גמרא שהורעת כוחו בטומאה ידועה ייפיתה כוחו בספק קבר התהום ציבור שייפיתה כוחו בטומאה ידועה אינו דין שייפיתה כוחו בספק קבר התהום. קל שאת מיקל ביחיד את מחמר בציבור. קל שאתה מיקל ביחיד שאם נתוודע לו לפני זריקה יעשה כמי שנטמא לאחר זריקה בשביל שלא ידחה לפסח שני. את מחמיר עליו בצבור שאם נתוודע לו לאחר זריקה ייעשה כמו שנטמא לפני זריקה בשביל שלא יאכל הבשר. קל שאת מיקל בנזיר טהור שאם נתוועד לו לפני זריקה יעשה כמי שנטמא לאחר זריקה שלא יביא קרבן טומאה את מחמיר בנזיר טמא שאם נתוודע לו לאחר זריקה יעשה כמו שנטמא וחזר ונטמא מביא קרבן טומאה על כל אחד ואחד כהדא דתנא נטמא וחזר ונטמא מביא קרבן טומאה על כל אחד ואחד. עובד של פסח מהו שירצה עליו את הציץ. קל וחומר ומה אם הבעלים שהורעתה כוחן בזקן ובחולה ייפיתה כוחן בספק קבר התהום. עובד שייפיתה כוחו בזקן ובחולה אינו דין שתייפה כוחו בספק קבר התהום לא אם אמרת בבעלים שייפיתה כוחן בשאר כל הטמאות שבשנה תאמר בעובד שהורעתה כוחו בשאר כל הטמאים שבשנה הואיל והורעת כוחו בשאר כל הטמאות של כל השנה תורע כוחו בטמא מת בפסח. מיי כדון ר' נחמן בשם ר' מנא לכם בין לו בין לעובד שלו. עד כדון עושי פסח נזיר מניין ר' יוסה בשם רב חסדא הוינן סברין מימר עליו לא על העובד שלו. מן מה דתני היא נזיר היא עושה פסח הדא אמרה מה דנפל לדין נפל לדין. איזהו קבר תהום המת שנקבר בקש ובתבן ובעפר ובצרורות אבל אם נקבר במים ובאפילה ובנקיקי הסלעים אינו עושה קבר התהום. כללו של דבר כל שאת יכול לפנותו עושה קבר תהום. וכל שאין את יכול לפנותו אינו עושה קבר התהום. וקש ותבן אין את יכול לפנותו מתניתא דלא כרבי יוסי דרבי יוסי אמר
|
