| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד פסחים
מסכת פסחים פרק ז
דף נ, ב פרק ז הלכה ו גמרא דתנינן תמן נטמאת אחת מן החלות או אחד מן הסדרים. ר' יהודה אומר שניהם יצאו לבית השריפה שאין קרבן ציבור חלוק. וחכמים אומרים הטמא בטומאתו והטהור יאכל. ר' יוסה בי ר' בון בשם ר' יוחנן מני אמרו לו חכמים שהן כשיטת ר' מאיר. על דעתיה דרבי מאיר ההן מחצה על מחצה מה את עבד ליה כרובה במיעוט אין תימר כרוב הטהורים אינן עושין את הראשון אין תימר במיעוט הטמאין אין עושין את השני. אמר רבי יוסה לא אמר רוב טהורים אינן עושין את הראשון ורוב טמאין אינן עושין את השני לא אמר אלא רוב טמאין לא ידחו לפסח שני. על דעתיה דרבי יודה ההן מחצה על מחצה מה את עבד ליה. רבי בא משם רב מטמאין אחד בשרץ שמואל אמר משלחין אותו לדרך רחוקה. אתיא כמאן דאמר היחיד מכריע על הטומאה ברם כמ"ד אין היחיד מכריע על הטומאה משלחין שנים. דרב כר"א כמה דא"ר לעזר היה הציבור מגעי נבילות מגעי שרצים עושים בטומאה שאין שם מים לטבול אבל אם יש מים לטבול אינן עושין בטומאה. א"ר לעזר הבא בטומאת כלי שרת הבא בטומאה הוא בא בטומאת כלי שרת הבא בטומאת ידים הבא בטומאת סכינין. היה ציבור שליש זבין שליש טמאין שליש טהורין. ר' מנא בשם חזקיה זבין וטמאין רבין על הטהורין ועושין בטומאה וזבין אינן עושין לא הראשון ולא את השני. א"ר זעירא
|
