| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד פסחים
מסכת פסחים פרק ה
דף לח, א פרק ה הלכה ז גמרא (תהילים קלו) נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו. רבי בא ור' סימון תריהון אמרין הדא דידן. ר' יושוע בן לוי אמר הדא דידן בר קפרא אמר הדא דידן. בר קפרא כדעתיה דתנינן מימיה של כת השלישית לא הגיעה (תהילים קטז) לאהבתי כי ישמע ה' את קולי תחנוני מפני שעמה ממועטין תני בר קפרה זו היא הלל הגדולה. חד בר אבייה עבר קומי תיבותא אמר לון ענין בתריי מה דנא אמר הדא אמרה לית הדא דידן. א"ר מנא הדא דידן נסא הוה רב בגין כן אמר לון ענין בתריי מה דנא אמר. תני היא היתה נקראת כל עצלים. א"ר אבון מה אם דבר שמצותו לכן היא היתה נקראת כת עצלים מפני שהוא מתעצל במצוה על אחת כמה וכמה:
דף לח, א פרק ה הלכה ח משנה כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהכהנים מדיחין את העזרה שלא ברצון חכמים ר' יהודה אומר כוס היה ממלא מדם התערובת וזורקו זריקה אחת ע"ג המזבח ולא הודו לו חכמים:
דף לח, א פרק ה הלכה ח גמרא א"ר יונתן לא כל שבות התירו במקדש והיו הכהנים משתקעין בדם עד ארכובותיהן. כיצד היו עושין מסטיות היו עושין להן. תמן תנינן ר' יודה מחייב בדם התמצית <ורבי יודה מחייב בדם התמצית> אמר רבי יוחנן לא ריבה אותה רבי יודה אלא להכרת אתא. אמר רבי יוחנן לא ריבה אותה רבי יודה אלא להכרת אתא. רבי חזקיה רבי אבהו בשם רבי יוחנן לא ריבה אותה רבי יודה אלא להכרת. תמן אמר בשם רב חסדא מתניתא כן אמרו לו והלא דם התמצית הוא ודם תמצית פסול ע"ג המזבח. ועוד מן הדא ורובו לא נתקבל בכלי ודם שלא נתקבל בכלי פסול מע"ג המזבח. ואית לר' יודה דם מבטל דם כמה דלית ליה הדא והוא מקבל מינהון כן לית ליה הדא והוא מקבל מינהון. רבי יוסי בי רבי בון בשם רב חסדא מתניתא אמרה כן אין לי אלא דם הנפש במוקדשין דבר שהוא ראוי לכפרה מניין דם הנפש בחולין ודם תמצית בין בחולין בין במוקדשין
|
