| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד פסחים
מסכת פסחים פרק ה
דף לו, א פרק ה הלכה ד גמרא מלק עוף על חמץ אית תניי תני חייב אית תניי תני פטור. מאן דאמר חייב דם מכל מקום ומאן דאמר פטור זבח יצא עוף שאינו זבח. ר' יעקב בר זבדי בעא קומי רבי יוסה מ"ד חייב ניחא מאן דאמר פטור מה טעמא. א"ל למידין עונש מעונש ואין למידין עונש מפטור. רבנן דקיסרין בעיין יכול המקבל והמהלך על חמץ יהא חייב תלמוד לומר זבח. מה זביחה מיוחדת שחייבין עליה בחוץ יצא המקבל והמהלך על חמץ שאין חייבין עליה בחוץ. יכול המקטיר אימורין על חמץ יהא חייב תלמוד לומר (ויקרא יד) וכפר. מה זריקה מיוחדת שהיא מעכבת את הכפרה יצאו הקטר אימורין שאינן מעכבין את הכפרה. ר' יעקב בר זבדי בעא קומי רבי יוסה עד דאת דיין לה לפטור. דונה לחיוב יכול המקבל והמהלך על חמץ יהא פטור ת"ל זבח. מה שביחה מיוחדת שחייבין עליה בחוץ אף אני ארבה הקט' אימורין שחייבין עליהן בחוץ. יכול המקטיר אימורין על חמץ יהא פטור ת"ל וכפר. מה זריקה מיוחדת שהיא מעכבת את הכפרה אף אני ארבה המקבל והמהלך שהן מעכבין את הכפרה. א"ל דבר שוה בשניהם מלמד דבר שאינו שוה בשניהן אינו מלמד. זבח מה זביחה מיוחדת שהיא מעכבת את הכפרה וחייבין עליה בחוץ יצא המקבל והמהלך שאין חייבין עליהן בחוץ יצאו הקטר אימורים שאינן מעכבות את הכפרה. תמן תנינן בש"א שאור כזית חמץ בכותבת ובה"א זה וזה בכזית. רבי זריקן בשם רבי יוסה בן חנינא לא שנו אלא לביעורו אבל לאכילה כזית רבי אבהו בשם רבי יוחנן בין לביעורו בין לאכילה כזית. קם ר' מנא עם רבי חזקיה א"ל מנן שמע ר' הדא מילתה. א"ל מן רבי אבהו א"ל ואנן אמרין רבי אבהו בשם רבי יוחנן בין לביעורו בין לאכילה כזית. שחטו על חמץ אחר מי את מהלך אחר אכילתו או אחר ביעורו. תמן א"ר ירמיה בשם רבי זעירה שני חצאי זיתים בתוך הבית אין הבית מצטרף בתוך הכלי הכלי מצטרף. שחטו עליהן מאחר שאילו בתוך הבית ואין הבית מצטרף פטור או מאחר שאילו בתוך הכלי והכלי מצטרף חייב. שחטו על שיאור מאחר דאמר רב הונא בשם רב מותר להאכילו לכלבו פטור או מאחר דרב אמר לוקין על אכילתו חייב. ר' שמעון בן לקיש אמר עד שיהא לשוחט לאחד מבני חבורה ר' יוחנן אמר לשוחט אף על פי שאינו מבני חבורה לאחד מבני חבורה אע"פ שאינו שוחט. ר"י אמר אפי' נתון עמו בירושלם ר' שמעון בן לקיש אמר עד שיהא נתון עמו בעזרה. דין כדעתיה ודין כדעתיה דאיפלגון
|
