| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד פסחים
מסכת פסחים פרק ד
דף כח, ב פרק ד הלכה ד גמרא אף מתבייש ולא מקנב ונמצא בא לידי סכנה. ר' בא בעא קומי ר' אימי מהו להדיח כבשים ושלקות מן המנחה ולמעלן אמר ליה שרי. רבי יעקב בר אחא שאל לרבי חייה ולרבי יסה מהו להדיח כבשים ושלקות מן המנחה ולמעלן אמר ליה שרי. רבי זעירה בעא קומי רבי אימי מהו מימר לחליטה עבד לי חליטה אמר ליה שרי. עבד לי תופין שרי עבד לי פתילה. אמר ליה לא. מה בין זה לזה זה אוכל נפש וזה אינו אוכל נפש:
דף כח, ב פרק ד הלכה ה משנה מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב עושין מקום שנהגו שלא לעשות אינן עושין ובכל מקום תלמידי חכמים בטלין ר' שמעון בן גמליאל אומר יעשו כל אדם עצמן כתלמידי חכמים:
דף כח, ב פרק ד הלכה ה גמרא רבי אבון רבי שמעון בן לקיש בשם רבי יודן נשייא כמתמיה יעשו כל אדם עצמן תלמידי חכמי'. כל עצמן לא גזרו חכמי'. בטילה בתשעה באב:
דף כח, ב פרק ד הלכה ו משנה וחכמים אומרים ביהודה היו עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות ובגליל לא היו עושין כל עיקר הלילה ב"ש אוסרין וב"ה מתירין עד שתנץ החמה:
דף כח, ב פרק ד הלכה ו גמרא הא יום אסור רבי לעזר בשם רבי הושעיה יום פסח הוא לה'. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן רבי לא בשם רבי לעזר שני תלמידים שנו אותה. אמר רבי זעירא אשכחית אמר תלתא אינון חד אמר אסור וחד אמר מותר וחד אמר מנהג:
דף כח, ב פרק ד הלכה ז משנה ר"מ אומר כל מלאכה שהתחיל בה קודם לי"ד גומרה בי"ד אבל לא יתחיל בה בתחילה בי"ד אע"פ שיכול לגומרה וחכ"א שלש אומניות עושין מלאכה בערבי פסחים החייטים והספרים והכובסין ר' יוסי בי ר' יהודה אומר אף הרוצענים:
דף כח, ב פרק ד הלכה ז גמרא ובלבד דבר שהוא לצורך המועד. אבל לא יתחיל בארבעה עשר אפילו דבר שהוא לצורך המועד. וחכמים אומרים שלש אומניות עושין מלאכה בערבי פסחים החייטין שכן הדיוט תופר כדרכו בחולו של מועד הספרין שכן נזירין ומצורעין מגלחין במועד הכובסין שכן דרך העולין מטומאה לטהרה להיות מכבסין במועד. רבי יוסי בן ר' יהודה אומר אף הרוצענין שכן דרך עולי רגלים להיות מתקנין מנעליהן וסנדליהן במועד. ורבנין אמרין עשירים היו בבהמה היו עולין
|
