| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד פסחים
מסכת פסחים פרק ד
דף כז, ב פרק ד הלכה ג גמרא ורבה מן דרבי יודה מה דאמר רבי יודה משום הילכות בכורה מה דאמר רבי שמעון בן לקיש משום הילכות בהמה גסה: רבי יודה מתיר בשבורה. לא אמר רבי יודה אלא בשבורה שאינה יכולה להתרפאות. אמרו לו והרי מביאין לה זכר ונרבע' ממנו א"ל אף אני לא אמרתי אלא בשבור זכר שאינו יכול להתרפאות. אמרו לו והרי מביאין לו נקיבה והוא רובעה והיא יולדת. רב אבון בשם רבנין דתמן זאת אומרת שאסור להמציא להן זרע. תמן תנינן הלוקח עובר חמורו של עכו"ם המוכר לו אע"פ שאינו רשאי המשתתף לו והמקבל ממנו והנותן לו בקבלה פטור מן הבכורה. רבי חגיי בעא קומי רבי יוסי לית הדא אמרה שאסור להמציא להן עבדים. אמר ליה כבר קדמך רבי אבון דמר ר' אבון בשם רבנין דתמן זאת אומרת שאסור להמציא להן זרע: בן בתירה מתיר בסוס. לא אמר ר' יודה אלא בסוס זכר שהוא הורג בעליו במלחמה. יש אומרים שהוא רץ אחר נקיבה ויש אומרים שהוא עומד ומשתין. מה נפק מן ביניהון הסריס: מאן דמר שהוא רץ אחר נקיבה זה אינו רץ אחר נקיבה מאן דמר שהוא עומד ומשתין אף הוא עומד ומשתין דברי חכמים. רבי אחא בשם רבי תנחום בר חייה לכשיזקין הוא כודנו בריחיים: ר' יוסה בי רבי בון בשם ר' חונה בן בתירה ור' נתן אמרו דבר אחד דתני הוציא בהמה וחיה ועופות בין חיים בין מתים חייב ר' נתן אומר מתים חייב חיין פטור. רבנין אית להון משום חייב חטאת. ואינון מתיבין ליה הכין כשיטתו השיבוהו כשמתוך שאת אומר משום הלכות בהמה גסה אוף אית לן לכשיזקין הוא כודנו בריחיים. ר' אומר אומר אני שהוא אסור משום שני דברים משום כלי זיין ומשום הלכות בהמה גסה ותני כן חיה גסה כבהמה גסה. מאן תניתא רבי דברי חכמים ר' ביסנא חנין בר בא בשם רב חיה גסה כבהמה דקה:
דף כז, ב פרק ד הלכה ד משנה מקום שנהגו לוכל צלי בלילי פסחים אוכלין מקום שנהגו שלא לוכל אינן אוכלין
|
