| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד פסחים
מסכת פסחים פרק א
דף ט, ב פרק א הלכה ח גמרא מסתברא רבי שמעון יודה לרבי יושוע. אמר רבי בון בר חייא לרבי זעירא על דעתך דתימר רבי שמעון יודה לרבי יהושע והא תנינן אבל היאך נשרף תלויה עם הטמאה. מודה רבי ליעזר לרבי יושוע ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה. וישרוף שתיהן כאחת. טהורה היא דבר תורה את הוא שנגזרתה עליה שריפה טומאה מכל מקום לא נפסלה בהיסח הדעת. לא כן אמר רבי יוחנן הסיע דבר תורה. אחוזת דם כרבי שמעון תורה. חבית השנייה כר"מ תורה אינו כן אלא משמרה הוא שלא תגע בטהרות אחרות. התיב רבי יצחק בריה דרבי חייה כתובה הגע עצמך שהיתה נתונה על גבי הגחלים. אמר ליה לכשיתננה. אמר רבי מנא לרבי שמי אתון אמרין רבי שמעון יודה לרבי יושוע. אפילו רבי יושוע לית הוא רבי יושוע אמר ליה תניין אינון. תמן רבי מאיר בשם ר' יושוע ברם הכא רבי שמעון בשם רבי יושוע. תמן תנינן הבכור שאחזו דם אפילו מת אין מקיזין לו את הדם דברי ר' יהודה. וחכ"א יקיז ובלבד שלא יעשה בו מום אם עשה בו מום הרי זה לא ישחוט עליו. ר' שמעון אומר יקיז אע"פ שהוא עושה בו מום. ר' אבהו בשם ר' לעזר אתיא דרבי יודה כרבן גמליאל. דרבנין כרבי אליעזר דר' שמעון כר' יושוע תני בשם ר"ש יקיז אף על פי שהוא מתכוין לעשות בו מום ואתיא כר' יושוע אחרייא. א"ר בון בר חייה קומי רבי זעירא תיפתר בקדשים שהוא חייב באחריותן כר"ש. ר' אבהו בשם ר"ש בן לקיש טעמא דר' יודה (דברים יב) לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים לא היתרתי לך את דמו
|
