| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד פסחים
מסכת פסחים פרק א
דף ב, א פרק א הלכה א גמרא כהנת חופפת וסורקת שלא תחלוק בין נידה לנידה אוף הכא שלא לחלוק בין ביעור לביעור. תני רבן גמליאל ברבי איניונא קומי רבי מנא נידה שהיא מפסקת כל שבעה חופפת וסורקת. כהנת שהיא טובלת בכל יום אינה חופפת ואינה סורקת. א"ל לשמרת יום כנגד יום נצרכה. חורי הבית העליונים והתחתונים והיציע והחדות והעלייה וגג הכד וגג המגדל בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצרות אוצרות היין ואוצרות השמן ואוצרות הפירות אינן צריכין בדיקה. ניחא העליונים והתחתונים. הדא אמרה לא חשו לנפילה. א"ר יוסה תיפתר שהיו שניהן סמוכין לכותל אחד למעלה מעשרה וא' למטה מי'. והא תנינן חדות הדא אמרה שלא חשו לנפילה. מתיירא הוא התינוק לילך לשם וחש לומר שמא נתגלגל חמץ שם תיפתר בחדות שיש לה ליזבוז. וגג הבד וגג המגדל. הדא דתימר בגבוהין ג' טפחים אבל אם אינן גבוהין ג' טפחים כארץ הם ובאותו שלא נשתמש בו חמץ. אבל באותו שנשתמש בו חמץ אפילו גבוה כמה צריך בדיקה. אמר רבי מנא ויאות כן אנן אמרין הדא פיפייארות אפי' גבוה כמה לא תהא צריכה בדיקה. תני רשב"ג אומר מיטה שהיא חוצצת בתוך הבית ועצים ואבנים מונחין תחתיה בודק צד החיצון ואינו בודק צד הפנימי מפני שעצים ואבנים מונחין תחתיה הא אם אין עצים ואבנים מונחין תחתיה צריך לבדוק צד הפנימי. הדא אמרה חשו לנפילה. אני אומר תינוק נגע והכניס שם חמץ.
|
