| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד עירובין
מסכת עירובין פרק ד
דף כט, ב פרק ד הלכה ז משנה לא אמר כלום שביתתי בעיקרו מהלך ממקום רגליו ועד עיקרו אלפיים אמה מעיקרו ועד ביתו אלפיים אמה נמצא מהלך משחשיכה ארבעת אלפים אמה אם אינו מכיר או אינו בקי בהלכה ואמר שביתתי במקומי זכה לו מקומו אלפיים אמה לכל רוח עגולות דברי רבי חנניה בן אנטיגנס וחכ"א מרובעות כטבלה מרובעת כדי שיהא נשכר את הזויות:
דף כט, ב פרק ד הלכה ז גמרא היה אחד מכיר ואחד שאינו מכיר זה שהוא מכיר מהלך עם זה שאינו מכיר וזה שאינו מכיר מהלך עם זה שהוא מכיר:
דף כט, ב פרק ד הלכה ח משנה זהו שאמרו העני מערב ברגליו ר' מאיר אומר אין לנו אלא עני ר' יהודה אומר אחד עני ואחד עשיר שלא אמרו מערבין בפת אלא להקל על העשיר שמא יצא ויערב ברגליו:
דף כט, ב פרק ד הלכה ח גמרא ר' מאיר סבר עיקר עירוב בככר ולמה אמרו ברגליו להקל על העני שאין לו ככר ור' יודא אמר עיקר עירוב ברגליו ולמה אמרו בככר להקל על העשיר שלא יצא ברגליו. אע"ג דר' יודה אמר עיקר עירוב ברגליו ובלבד שלא ישב לו בתוך ביתו ויאמר תקנה לי שביתה במקום פלוני אלא יצא לו חוץ לתחום ויאמר תקנה לי שביתה במקום הזה וממתין שם עד שחשיכה וחוזר ובא לעירו ותני כן מעשה במשפחת בית ממה ומשפחת בית גוריון מרומה שהיו מחלקין בגרוגרות לעניים בשני בצורות והיו עניי שיחין יוצאין ומערבין ברגליהן וממתינים שם עד שתחשך ולמחר היו נכנסין ואוכלין שם וחוזרין. וכל מה שהן עושין על פי חכמים היו עושין:
דף כט, ב פרק ד הלכה ט משנה מי שיצא לילך לעיר שמערבין בה והחזירו חבירו הוא מותר לילך וכל בני העיר אסורין דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר כל שהוא יכול לערב ולא עירב הרי זה חמר גמל:
|
