| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד שבת
מסכת שבת פרק כ
דף צא, ב פרק כ הלכה ג גמרא על חנם יגענו. רב הונא אמר מי חלתית מותר לשתותם בשבת. שמואל אמר חלתית עצמה מאכל בריאים הוא. רב הונא אמר מאן דאכל מתקל זוזא מיניה מסתכן ועור נחלץ. ר' בא אכל מתקל זוזא מיניה ופרש לנהר: אין שורין את הכרשינין. משום בורר: ואין שפין אותן. משום דש: אין כוברין את התבן בכברה ולא יתננה במקום גבוה בשביל שירד המוץ. משום מרקיד:
דף צא, ב פרק כ הלכה ד משנה גורפין מלפני הפטם ומסלקן לצדדין מפני הריעי דברי ר' יוסה וחכמים אוסרין נוטלין מלפני בהמה זו ונותנין לפני בהמה זו בשבת:
דף צא, ב פרק כ הלכה ד גמרא מפני מה שהפטם מותר הרעי אוכל. בעיא דא מילתא מהו ליטול מלפני בהמה זו וליתן לפני בהמה זו. ולאו מתני' היא נוטלין מלפני בהמה זו ונותנין לפני בהמה זו בשבת מתני' מין במינו צריכא ליה מין בשאינו מינו. תני נוטל אדם מלפני החמור ונותן לפי פרה. מלפני בהמה שפיה רע ונותן לפני בהמה שפיה יפה:
דף צא, ב פרק כ הלכה ה משנה הקדש שעל גבי המטה לא ינענענו בידו אבל מנענעו בגופו אם היה מאכל בהמה או שהיה עליו כר או סדין מנענעו בידו מכבש של בעלי בתים מתירים אבל לא כובשין ושל כובסין לא יגע בו ר' יהודה אומר אם היה מותר מערב שבת מתיר את כליו ושומטן:
דף צא, ב פרק כ הלכה ה גמרא מתני' בשלא ישן עליו מאתמול. אבל אם ישן עליו מאתמול כגופו הוא. א"ר יעקב בר אידי ראשונים היו שואלין מהו שינענענו דרך אצילי ידיו. א"ר ינאי קרוח קריחה קפוח קפוחה שפוך צנינים על מאן דעדי ליה נפל ביתיה על מאן דרויח עליה. תני רבי חייה הדין דין לעני. והתני מודין חכמים לר"מ בחותמות שבקרקע שמפקפקין ומפקיעין ומתירין וחותכין בשבת. מפקפקין אבל לא מפקיעין ולא מתירין ולא חותכין בכלים בשבת מותר ואין צריך לומר ביום טוב. הדא אמרה מכבש עשו אותו כקרקע. א"ר יוסי
|
