| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד שבת
מסכת שבת פרק יד
דף עו, א פרק יד הלכה ד גמרא כתיב (משלי י) כחומץ לשינים וכעשן לעינים. ואת אמר הכין. אמר רבי שמעון בר בא בחומצן של פירות היא מתני'. אמר רבי אלעזר בר יוסה ואפילו תימר כמתני' טב לבישתא וביש לטבתא. תני לא יהא מגמא חומץ ופולט. אבל מגמא הוא חומץ ובולע. מתניתא אמרה שאסור לגמות ולבלוע. דתנינן החושש שיניו לא יגמע בהן חומץ. מה היא כדון או כר' או כדברי הכל. במגמא חומץ של תרומה אחר טיבולו. ר' אבהו בשם רבי יוחנן הכוסס חיטי תרומה לוקה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן המגמא חומץ של תרומה לוקה. המגמא חומץ של תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. הכוסס חיטים של תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. רבי אומר אומר אני שהוא משלם קרן וחומש. ר' ירמיה בשם רבי אימי מודין חכמים לרבי במגמא חומץ של תרומה אחר טיבולו שהוא משלם קרן וחומש. שהחומץ מיישב את הנפש. חברייא בשם ר' בא בר זבדא כל שהוא מן השפה ולפנים מרפין אותו בשבת. התיב רבי זעירא והתני החושש שיניו לא יגמא בהן חומץ. ולא מן השפה ולפנים הוא לא אמר כן אלא ר' זעירא בשם ר' בא בר זבדא כל שהוא מן החלל ולפנים מרפין אותו. ר' זעירא ר' בא בר זוטרא רבי חנינא בשם רבי מעלין עצם של ראש בשבת. ר' חייה בר מרייה רבי יונה ר' זעירא רבא בר זוטרא ר' חנינא בשם ר' מעלין בנות אזנים בשבת. תמן אמרין בשם רבי יוחנן עין שמרדה מרפין אותה בשבת. רבי אבהו בשם רבי יוחנן גבות ידים וגבות רגלים סכנה. א"ר אבון לוקטין לו עוקץ עקרב בשבת. רב אמר ההן חמרא לבר מן עיינא שרי. לגו מן עיינה אסור. שמואל אמר ההן רוק תפל אסור ליתן ע"ג העין בשבת. מינה את שמע לחזזיתה. רבנן דקיסרין אמרין הדא אורדענה סכנה. ר' חזקיה עכייה בשם רבנן דקיסרין הדא עכשמוניתא סכנה. א"ר שמואל בר רב יצחק הדא גומרתא סכנה. א"ר ירמיה נותנין עליה חמץ בפסח. ההן בלעה שרי מיפקתיה בשובתא. א"ר יוסה מתני' אמרה כן. מחט של יד ליטול בה את הקוץ. דלא כן מה בין קוץ ומה בין בלע. וההן דעיינה שאלון לר' ירמיה אמר לון הא רבי בא קומיכון. שאלון ליה ושרא. אמר לון אוף אנא שרי. ר' אבהו בשם רבי יוחנן ההן ציפדונה סכנה. רבי יוחנן
|
