| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד שבת
מסכת שבת פרק ז
דף נב, ב פרק ז הלכה ב גמרא ולא פליגין המכבד המרבץ חייב משום דש. המגבן והמחבץ חייב משום לש. החולב והרודה חלות דבש חייב משום קוצר. הסוחט זיתים מאביהן חייב משום קוצר למי נצרכה לרבי אליעזר. רבי חייה בשם רבי יוחנן הגורד ראשי כלונסות חייב משום מחתך הממרח את האיספלנית חייב משום ממחק. מחק אות אחת גדולה ויש במקומה כדי לכתוב שתי אותיות חייב. כתב אות אחת גדולה אע"פ שיש במקומה כדי לכתוב שתי אותיות פטור. רבי מנחם בי רבי יוסי אומר זה חומר במוחק מכותב שהמוחק על מנת לתקן חייב והכותב על מנת לקלקל פטור. יש שהוא כותב נקודה אחת וחייב עליה משום כותב ומשום מוחק. יש שהוא מוחק נקודה אחת וחייב עליה משום כותב ומשום מוחק. היך עבידא היה דל"ת ועשאו רי"ש. רי"ש ועשאו דל"ת חייב משום כותב ומשום מוחק. מה בניין היה במשכן. שהיו נותנין קרשים על גבי אדנים. ולא לשעה היתה. א"ר יוסי מכיון שהיו חונים ונוסעים על פי הדיבור כמי שהיא לעולם. א"ר יוסי בי רבי בון מכיון שהבטיחן הקב"ה שהוא מכניסן לארץ כמי שהוא לשעה. הדא אמרה בנין לשעה בנין. הדא אמרה אפילו מן הצד. הדא אמרה אפילו נתון על גבי דבר אחר. הדא אמרה בנין על גבי כלים בנין. אדנים כקרקע הן. תני א' מביא את האבן וא' מביא את הטיט המביא את הטיט חייב. ר' יוסה אומר שניהן חייבין. סבר ר' יוסה אבן בלא טיט בניין. הכל מודים שאם נתן את הטיט תחילה ואחר כך נתן את האבן שהוא חייב. הבנאי שיישב את האבן בראש הדימוס חייב. למי נצרכה לרבנן. וההין דעבד דפין וההין דעבד ספיין חייב משום בונה: והסותר. ובלבד לצורך. רבי חמא בר עוקבא בשם רבי שמעון בן לקיש הגודל כלי צורה חייב משום בונה. ר' אילא בשם רבי שמעון בן לקיש הנופח כלי זכוכית חייב משום בונה. רבנן דקיסרין בשם רבי שמעון בן לקיש יש דברים קרובים ורחוקים. הגודל כלי צורה והנופח כלי זכוכית העושה כלי בדפוס כולהון משום בונה. הבורר והמשמר והמרקד כולהן משום מעביר פסולת. כל אחד ואחד חיובו בפני עצמו. ולמה לא תנינן הושטה עמהון. רבי סימון בשם ר' יהושע בן לוי מפני מחלוקת רבי עקיבה וחכמים. רבי חזקיה רבי יהודה בן לוי ר' יהושע בן לוי בשם רבי
|
