| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד שבת
מסכת שבת פרק ז
דף מה, ב פרק ז הלכה ב גמרא לא אמר כן אלא ר"א שאל לר' יוחנן ויצאו שתי הלחם וילמדו על כל הקדשים לכבש. א"ל אותם מיעוט אלו חייבין עליהן לכבש. ואין שאר כל הקדשים חייבין עליהן לכבש. הדא אמר דבר אחד שיצא מן הכלל לצורך אינו חולק ושלא לצורך חולק. ושני דברים שיצאו מן הכלל אינן חולקין וכרבי ישמעאל חולקין דאמר רבי בון בר חייא דברי רבי ישמעאל ב' דברים שיצאו מן הכלל חולקין דתני רבי ישמעאל (ויקרא יט) לא תנחשו ולא תעוננו והלא הניחוש והעינון בכלל היו ויצאו מן הכלל לחילוק כלל בהיכרת ופרט בהיכרת. מילתיה דר"י אמרה כלל ופרט הוא. דמר רבי אבהו בשם ר"י (ויקרא יח) כי כל אשר יעשה מן התועבות האלה ונכרת. אותו בכלל היתה ויצאה מן הכלל לחילוק על הכלל. התיב ר"א והכתיב (ויקרא כ) ערות אחות אמך ואחות אביך לא תגלה כי את שארו הערה. א"ל לצורך יצאת לידון בערייה. א"ל והכתיב (ויקרא כ) ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגילה את ערותה את מקורה הערה. א"ל לצורך יצאת לידון בה את המערה כגומר. שלא תאמר הואיל ואין חייבין עליה משום טומאה לא נעשה בו את המערה כגומר. לפום כן צריך מימר חייב על כל אחת ואחת. אמר ליה והכתיב (ויקרא כ) ואיש אשר ישכב את דודתו ערות דודו גילה. אמר ליה לצורך יצאה לידון בערירי. הכתיב (ויקרא כ) ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה היא. אמר ליה לצורך יצאה לידון בערירי. דמר רבי יודן כל ההן דכתיב (ויקרא כ) ערירים יהיו הויין בלא בנים. (ויקרא כ) ערירים ימותו קוברין את בניהן. אמר רבי יוסה
|
