| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד שבת
מסכת שבת פרק ו
דף לח, א פרק ו הלכה ו גמרא יוצאין בסלע שעל הצינית פודגרה. רבי אחא בר רבי בא בר ממל אפילו טס. והא תנינן הבנות יוצאות בחוטין. רבי בא בשם רב יהודה אפילו כרוך על צוארה. אבא בר בא מפקד לשמואל בריה לא תקבל עליך מתני' אלא אבל לא בקיסמין שבאזניהן. כיני מתני' ערביות יוצאות רעלות מדיות פרופות:
דף לח, א פרק ו הלכה ז משנה פורפת על האבן ועל האגוז ועל המטבע ובלבד שלא תפרוף בתחילה בשבת:
דף לח, א פרק ו הלכה ז גמרא תני רבן שמעון בן גמליאל אומר לא שנו אלא מטבע ואבן הא באגוז מותר מפני שהוא מיטלטל. אמר רב אדא בר אהבה אתיא דר"ש בן גמליאל כר"מ. כמה דר"מ אמר דבר שהוא מיטלטל מותר. כן ר' שמעון בן גמליאל אומר דבר שהוא מיטלטל מותר:
דף לח, א פרק ו הלכה ח משנה הקיטע יוצא בקב שלו דברי ר"י ור"מ אוסר אם יש לו בית קיבול כתיתין טמא סמוכות שלו טמאים מדרס ויוצאין בהן בשבת ונכנסין בהן לעזרה כסא סמוכות שלו טמאין מדרס ואין יוצאין בהן בשבת ואין נכנסין בהן לעזרה אנקטמין טהורין ואין יוצאין בהן:
דף לח, א פרק ו הלכה ח גמרא שמואל אמר יוצאין בו משום סנדל ונכנסין בו לעזרה. רבי ינאי מקשה ויוצאין בו משום סנדל. והוא סנדל נכנסין בו לעזרה ואינו סנדל. א"ר בעא עד די הוות מקשה לה על דשמואל קשייתה על דמתניתין סמוכות שלו טמאין מדרס ויוצאין בהן בשבת
|
