| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד שבת
מסכת שבת פרק ג
דף כז, א פרק ג הלכה ז גמרא לפניו משום מבעיר. לאחריו משום מכבה. שמואל בר אבא קומי רבי יסא בכבה. א"ל תנוח דעתך. מה אנן קיימין אין כר"מ אפי' טבלה תהא אסורה. אין ר"ש אפי' נר יהא מותר. אלא כאן כר' יודה דר' יודה אמר נר מאוס טבלה אינה מאוסה. תני אם התנה עליו יהא מותר. מה אנן קיימין אין כר"מ אפי' התנה עליו אסור. אין כר"ש אפילו לא התנה עליו יהא מותר. אלא כן אנן קיימין כר' יודה דר' אמר נר מאוס. טבלה אינה מאוסה. מה חמית מימר כר' יודה אנן קיימין. דתני נר שהוא מונח אחורי הדלת פותח ונועל בשבת ובלבד שלא יתכוין לא לכבות ולא להבעיר. רב ושמואל פתרין ליה בשוכח ומקללין מאן דעבד כן. (מלאכי ב) יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה. מאן אית כל המיוחד לאיסור אסור לא רבי מאיר הוי מאן תנא אם התנה עליו מותר רבי שמעון. אבל כוס וקערה ועששית אף על פי שכבו אסור ליגע בהן. רבי טבי בשם רב חסדא אפי' כרבי שמעון דו אמר תמן מותר מודי הוא הכא שהוא אסור. שאם אומר את לון שהוא מותר אף הוא מכבה אותן ומשתמש בהון. אמר רבי מנא בקדמיתא הוינן סברין מימר מה פליגון באותו שכבה בשגררו העכברים את הפתילה באפוצה. ואפילו תימא בשלא גררו העכברים את הפתילה ואפילו תימא שלא באפוצה כשיש בתוכו שמן.
|
