| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד שבת
מסכת שבת פרק ב
דף יז, ב פרק ב הלכה ג גמרא עשאה מזור טהורה. שרייה בשמן לא כמי שעשאה מזור. ר' זעירא ר' ינאי ר' ירמיה בשם רבי יהושע בן לוי נראין דברים שתהא הלכה כרבי עקיבה. שהוא אומר מעין שניהן ואינה אלא כר' יהושע מקולי שלש על שלש. לא סוף דבר טהורה אלא אפי' טמאה. בגין רב דרב אמר מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים:
דף יז, ב פרק ב הלכה ד משנה לא יקוב אדם שפופרת של ביצה וימלאנה שמן ויתננה על פי הנר בשביל שתהא מנטפת אפילו היא של חרס ורבי יהודה מתיר אם חיברה היוצר מתחילה מותר לא ימלא אדם את הקערה שמן ויתננה בצד הנר ויתן ראש הפתילה בתוכה בשביל שתהא שואבת ורבי יהודה מתיר:
דף יז, ב פרק ב הלכה ד גמרא למה משום שלא הותחל בכל טיפה וטיפה. או שמא ישכח ויערה. מה נפיק מן ביניהן ההן זקוקה דיקלון אין תימר משום שלא הותחל בכל טיפה הרי לא הותחל בכל טיפה וטיפה אין תימר שמא ישכח ויערה הרי אינה שוכח ומערה: אם חיברה היוצר מתחילה מותר. שנייה היא שכולה אחד. אלא אם חברה בסיד או בגיפסוס. יאות דרבי יודה כדעתיה דר' יודה אמר משקה טופח חיבור. תני פתילה אחת בשני כוסות בשתי קערות בשני תמחויין אסור רבי יודה מתיר. ר' חנניא בשם רבי פינחס ר' יודה כדעתיה דר' יודה אמר טופח חיבור:
|
