| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד שבת
מסכת שבת פרק ב
דף יז, א פרק ב הלכה ג גמרא ר' יהודא ור' נחמיה ורבנן. ר' יהודא אומר טיינין לשם צובעו נקרא. ור' נחמיה אמר גלקטינין. ורבנן אמרין מין חיה טהורה. וגדילה במדבר. ותיי כיי דמר ר' לעזר בי ר' יוסי ר' אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש בשם ר' מאיר כמין חיה טהורה ברא הקב"ה למשה במדבר כיון שעשה בה מלאכת המשכן נגנזה. ר' אבון אמר קרש היה שמה. תני רבי הושעיה דחדא קרן ותיטב לה' משור פר מקרין ומפריס. מקרן כתב רחמנא. תמן תנינן כל הפחות מג' על ג' שהתקינו לפוק בו את המרחץ. ולנער בו את הקדירה ולקנח בו את הריחים בין מן המוכן בין שאין מן המוכן טמא דרבי ר' ליעזר. ר' יהושע אומר אף מטלית חדשה מן המוכן בין שאינו מן המוכן טהור רבי עקיבה אומר מן המוכן טמא ושאינו מן המוכן טהור. מה בין המוכן מה בין שאינו מן המוכן. בין שהכינה לתוך הבית בין שהשליכה לאשפה. והתנן ר' ליעזר אומר אף מטלית חדשה כיוצא בהן. ולית בר נש אמר אף אפילו אלא עדי מודי על קדמייתא בין שהכינה לטלותה בין שלא הכינה לטלותה. הדא ילפא מן ההיא וההיא ילפא מן הדא. הדא ילפא מן ההיא דברי ר' ליעזר והוא שקיפלה. וההיא ילפא מן הדא בשלא הכינה לטלותה. אבל הכינה לטלותה טמאה היא. ומה טעמיה דרבי ליעזר נעשה כמטהר כלים בשבת. מכיון שקיפלה לא טהרה שכן שמשים אומנים רוצים בקיפולה. ולא מבעוד יום שהיא טהורה. ר' לעזר בשם ר' הושעיה מפני יום טוב שחל להיות בע"ש. ולא מאיליה היא טהורה. א"ר יוסי בי ר' בון תיפתר שהיו בה שלש על שלש מצומצמות. ר' אחא רבי סימון בשם ר"ש נזירא
|
