| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד שבת
מסכת שבת פרק א
דף יב, ב פרק א הלכה ז גמרא סברין מימר מותרין למחר. רבי חזקיה ורבי עוזיאל בריה דרבי חונייה דברת חוורן מותרין ממש. סברין מימר ספיקו התירו. ר' חנניה ור' יונתן תריהון אמרין ספק הכן אסור רבי יוחנן אמר ספק הכן מותר. רבי חייא רובה ורבי שמעון ב"ר חד אמר העכו"ם צריך הכן. וחרנה אמר אין העכו"ם צריך הכן. ולא ידעינן מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דרב מענו מיתי קומיה רבי חייה רובא והוא א"ל הן הויתא והוא אמר ליה שירתה הוות עברא והוינא אכול מינה תאינון. הוי הוא דו אמר אין העכו"ם צריך הכן. חד תלמיד מן סימאי אזל לאנטיוריס ואייתון ליה דרמסקינא ואכל. חד תלמיד מן דר' יהושע בן לוי אזל לתמן ואייתי ליה דרמסקינא ולא אכל ואתא ומר קומי רביה. א"ל דו נהיג כשיטתיה דרבי סימאי. דרבי סימאי אמר אין העכו"ם צריך הכן. רבי אבהן בשם ריב"ל דמדמניות שבכרם הרי אלו אסורות. רב הונא בשם רב שצים שבכפים הרי אלו מותרין:
דף יב, ב פרק א הלכה ח משנה ב"ש אומרין אין מוכרין לעכו"ם ולא טוענין עמו ולא מגביהין עליו אלא כדי שיגיע למקום קרוב וב"ה מתירין:
דף יב, ב פרק א הלכה ח גמרא אי זהו מקום קרוב ייבא כיי דמר שמואל כגון מן חוטרא לנהרדעא. אוף הכא כן. אית דבעי מימר עד שהוא מגיע לביתו ואית דבעי מימר עד שהוא מגיע לעירו. רבי עקיבה אומר כדי שיצא ממקום הפתח ויקדש עליו היום. א"ר יוחנן זו דברי רב יוסי ור' עקיבה בא להכריע על דברי ב"ה. אין נותנין לעכו"ם על מנת לצאת נטל ויצא אין את זקוק לו. תני אומנין עכו"ם שהיו עושין עם ישראל בתוך ביתו של ישראל אסור ובתוך בתיהן מותר. א"ר שמעון בר לעזר במה דברים אמורים בקיבולת. אבל בשכר יום אסור. במה דברים אמורים בתלוש מן הקרקע. אבל במחובר לקרקע אסור. ובעיר אחרת בין כך ובין כך מותר. מהו בין כך ובין כך מותר
|
