| |
תלמוד ירושלמי  סדר זרעים עורלה
מסכת עורלה פרק ג
דף יט, ב פרק ג הלכה ה גמרא רבי יונה בעי הא שקידי פרך לא. מתניתא בסתומה בין הסתומות אבל סתומה בין הפתוחות ונפתחה או פתוחה בין הסתומות ונסתמה צריכות שיעור אחר. היאך אפשר לפתוחה אצל הסתומות. א"ר זעירא תיפתר בפתוחה אצל החנוני שהיא כסתומה אצל בעל הבית. והתני ונסתמה תיפתר שחזר בעלה ונטלה. רבי קריספא בשם רבי יוחנן כל אילין קירייא וקורותא דאנן אכלין דלעת יונית אינון. רבי יונה בעי ולמה לינן אמרין הראוי לתרומה. אמר ליה רבי יוסי תרומה נוהגת בכל. ערלה אינה נוהגת בכל:
דף יט, ב פרק ג הלכה ו משנה נתפצעו האגוזים נתפרדו הרימונים נפתחו החביות נחתכו הדלועין נתפרשו הככרות יעלו באחד ומאתים:
דף יט, ב פרק ג הלכה ו גמרא נפלו ואחר כך נתפצעו בין שוגג בין מזיד לא יעלו דברי רבי מאיר. רבי יודה אומר בין שוגג בין מזיד יעלו. רבי יוסי אומר שוגג יעלו מזיד לא יעלו. [כבר] קנסו בידו. מה טעמא דרבי יוסי כיי דאמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן כל האיסורין שריבה עליהן שוגג מותר מזיד אסור. רבי שמעון בן לקיש בשם רבי הושעיא היו לפניו מאה וחמשים חביות נתפתחו מאה [מאה] מותרות חמשים אסורות והשאר לכשיפתחו יהו מותרות. אמר רבי זעירא לא אמרו אלא לכשיפתחו הא לפתוח לכתחלה אסור. דבי <רבי> ר' ינאי שאלין דלעת שלקה בבית אביה מהו שתטבול למעשרות. לוי שאל מהו שתטמא טומאת אוכלין.
|
