| |
תלמוד ירושלמי  סדר זרעים חלה
מסכת חלה פרק ג
דף יח, ב פרק ג הלכה ד גמרא לעזר מודה רבי עקיבה לחכמים בעיסת הקדש שגילגולה פוטרה. כהנא אמר דברי ר"ע אין מירוח פוטר במקום הקדש. אמר ר' יונה הדא דכהנא פליגא על רבי לעזר. מאן דאמר גלגול פוטר המירוח פוטר. ומאן דאמר אין גילגול פוטר אין המירוח פוטר. ברם כרבנין גילגול פוטר ברשות הגוי. [ואין] המירוח פוטר ברשות הגוי. וקשיא על דרבנין גילגול פוטר ברשות הגוי אין המירוח פוטר ברשות הגוי. שנייא היא דכתיב וכל מעשר הארץ מזרע הארץ. והכא לית כתיב מלחם הארץ. מלחם ולא כל לחם: א"ר חנינא בריה דרבי הלל מן הדא דרבנין אנן ילפין דלית הדא דכהנא פליגא על רבי לעזר כמה <דרב' אמר> [דרבנין אמרי] גילגול פוטר ברשות הגוי אין המירוח פוטר ברשות הגוי. כן רבי עקיבה אומר אין גילגול פוטר ברשות הגוי ואין המירוח פוטר <במקום> [ברשות] הקדש:
דף יח, ב פרק ג הלכה ה משנה העושה עיסה מן החיטים ומן האורז אם יש בה טעם דגן חייבת ויוצא בה אדם ידי חובתו בפסח. ואם אין בה טעם דגן אינה חייבת בחלה ואין אדם יוצא בו ידי חובתו בפסח. הנוטל שאור מעיסה שלא הורמה חלתה ונותן לתוך עיסה שהורמה חלתה אם יש לו פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבון ואם לאו מוציא חלה אחת על הכל. כיוצא בו זיתי מסיק שנתערבו עם זיתי ניקוף. עינבי בציר עם עינבי עוללות. אם יש לו פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבון. ואם לאו מוציא תרומה ותרומת מעשר לכל ושאר מעשר ומעשר שני לפי חשבון. הנוטל שאור מעיסת חיטים ונותן <עיסת> [לעיסת] האורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה ואם לאו פטורה מן החלה. ואם כן למה אמרו הטבל אוסר כלש הוא מין במינו ושלא במינו בנותן טעם:
דף יח, ב פרק ג הלכה ה גמרא מתניתא [דלא] כדרבן שמעון בן גמליאל דרבן שמעון בן גמליאל אומר לעולם אינה חייבת [בחלה] עד שיהא בה דגן כשיעור.
|
