| |
תלמוד ירושלמי  סדר זרעים מעשר שני
מסכת מעשר שני פרק ד
דף כה, א פרק ד הלכה ד גמרא מדבורי אם רצה להחזיר לא יחזיר. וקשיא על דרבי נתן הא לך מדיבורא אם רצה להחזיר לא יחזיר. רבי חונא אמר נעשה שלוחו ושלוחה. איסה אמר כולהן דתנינן שלוחו ושלוחה מגורשת ואינה מגורשת. אמר ליה ומה בידך. ואמר רבי זעירא חייה בר בון אבא בר תחליפא בשם רבי הושעיה מה פליגין כשהפליגו דעתון לעניינים אחרים. אבל אם היו עסוקין באותו עניין גט הוא. והכא אפילו הן עסוקין באותו עניין היא המחלוקת. רבי עזרה בעי קומי רבי מנא אף לעניין מתנה כן. אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו. אמר ליה תמן התורה זיכת אותה בגיטה והיא עושה שליח לקבל דבר שהוא שלה. אית לך מימר במתנה אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו. ועוד מן הדא דאמר רבי יוסי ר' יעקב בר זבדי רבי אבהו בשם רבי יוחנן אמר ליתן מתנה לחבירו וביקש לחזור בו חוזר בו. קם רבי יוסי עם רבי יעקב בר זבדי אמר ליה והיינו הין צדק. אמרין בשעה שאמר הין צדק הוה:
דף כה, א פרק ד הלכה ה משנה המניח איסר ואכל עליו חציו והלך למקום אחר והרי הוא יוצא בפונדיון אוכל עליו עוד איסר. המניח פונדיון ואכל עליו חציו והלך למקום אחר והרי הוא יוצא באיסר אוכל עליו עוד פלג. המניח איסר של מעשר שני אוכל עליו אחד עשר
|
