| |
תלמוד ירושלמי  סדר זרעים מעשר שני
מסכת מעשר שני פרק ג
דף טז, ב פרק ג הלכה ג משנה פירות שנגמרו מלאכתן ועברו בתוך ירושלים יחזור מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים. ושלא נגמרו מלאכתן סלי ענבים לגבת וסלי תאנים למוקצה. בית שמאי אומרים מעשר שני יעלה ויאכל בירושלים ובית הלל אומרים יפדה ויאכל בכל מקום. רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי יוסי לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על פירות שלא נגמרה מלאכתן שיפדה מעשר שני שלהן ויאכל בכל מקום ועל מה נחלקו על פירות שנגמרה מלאכתן שבית שמאי אומרים יחזור מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים ובית הלל אומרים יפדה ויאכל בכל מקום. והדמאי נכנס ויוצא ונפדה:
דף טז, ב פרק ג הלכה ג גמרא אבל לא יאמר כן לעם הארץ אלא בדמאי. הא בודאי לא שאין מוסרים ודאי לעם הארץ. כדי לעשות עיסה ולחזור כדי לעשות עיסה ולחזור: רשב"ל אמר זאת אומרת ירושלים עשו אותה כחצר בית שמירה. מה חצר בית שמירה טובלת אף זו טובלת. א"ר יונה בדין היה אפי' בתים ששם לא יטבילו שהן של כל ישראל. אלא זאת אומרת ירושלים עשו אותה כחצר בית שמירה מה חצר בית שמירה תופסת אף זו תופסת. א"ר הדא אמרה כרי שהוא טבול לראשון ולשני אם התרו בו משום שני לוקה. התיב רבי מנא והתנינן ב"ש אומרים יחזור מע"ש שלהן ויאכל בירושלים אית לך מימר על דבית שמאי לוקה אלא חומר הוא במחיצות אוף הכא חומר הוא במחיצות. רבי זעירא בעי הפריש עליו שני ממקום אחר נפטר או כבר תפסתו מחיצה. רבי יונה בעי עשה כולו שני למקום אחר כולו נתפש או לא נתפש אלא אחד מעשרה שיש בו: הא סלי תאנים לאכילה וסלי ענבים לאכילה גמר מלאכה הן: אמרו בית הלל לבית שמאי אין אתם מודים לנו בפירות שלא נגמרה מלאכתן שיפדה מעשר שני שלהן ויאכל בכל מקום אף פירות שנגמרה מלאכתן כן. אמרו להם בית
|
