|
תלמוד ירושלמי סדר זרעים מעשר שני
מסכת מעשר שני פרק ב
דף יד, א פרק ב הלכה ד גמרא ואם באומר לכשישתה למפרע חולין שתו. אלא כי נן קיימין באומר מכבר לכשישתה. בטמאין טמא מת שאין כלי חרס מיטמא מאחוריו אבל בטמאין טומאת זיבה שהזב מטמא בהיסט לא בדא. כשאין אחר מערה אבל אם יש אחר מערה אפילו טמאין טומאת זיבה:
|