| |
תלמוד ירושלמי  סדר זרעים מעשר שני
מסכת מעשר שני פרק א
דף ד, ב פרק א הלכה א גמרא נימר אם היתה דרך פתוחה מחלל ואם לאו אינו מחלל וטבבו כן. אמר רבי אבין כל המטביעות היו יוצאות בירושלים מפני כן על שם (תהילים מח) יפה נוף משוש כל הארץ. יכול אם היו לו מעות בהר המלך ובקצרה מחללן עליהן. ת"ל (דברים יד) וצרת הכסף בידך מהו בידך ברשותך. ר' יונה בעי נפל כיסו לבור ובו מאה ריבוא והיה יכול להוציא חמשים ריבוא להעלותן אותן חמשים ריבוא כמו שהן ברשותו:
דף ד, ב פרק א הלכה ב משנה הלוקח בהמה לזבחי שלמים וחיה לבשר תאוה יצא העור לחולין אף על פי שהעור מרובה על הבשר. כדי יין סתומות מקום שדרכן לימכור סתומות יצא קנקן לחולין. האגוזים והשקדים יצאו קליפין לחולין. התמד עד שלא החמיץ אינו נלקח בכסף מעשר ומשהחמיץ נלקח בכסף מעשר. הלוקח חיה לזבחי שלמים ובהמה לבשר תאוה לא יצא העור לחולין. כדי יין פתוחות או סתומות במקום שדרכן למכור פתוחות לא יצא קנקן לחולין. סלי תאנים וסלי ענבים עם הכלי לא יצאו דמי הכלי לחולין:
|
