| |
תלמוד ירושלמי  סדר זרעים מעשר שני
מסכת מעשר שני פרק א
דף ג, א פרק א הלכה א גמרא אבל מקדשין בגידיו ובעצמיו ובקרניו ובטלפיו. א"ר לעזר מפני שכתוב בו ברכה. ייקדש בבשרו. א"ר יוסי כלום למדו מעשר אלא מחרמי כהנים מה חרמי כהנים אין מקדשין בהן את האשה אף כל הקדשים אין מקדשין בהן את האשה. מעתה לא יקדשו לא בגידיו ולא בעצמיו ולא בקרניו ולא בטלפיו. הוי צורכה לההיא דאמר רבי לעזר מפני שכתוב בהן ברכה. רבי יודן בעי אומר לאשה משכי לי מעשר בהמה זה שתתקדשי לי בו לאחר שחיטה מאחר שיש בידו לשחוט מקודשת מכבר או לאחר שחיטה. רבי זעירא בשם רבי בא בר ממל הגונב מעשר בהמה של חבירו אם היה קיים מחזירו לו בעינו. אכלו מה שאכל אכל. רבי לעזר בשם רבי מנא אין אומר לו שיתן מילתא או פחות משוה פרוטה אין אומר לו שיתן. אמר רבי חיננא הדא דתימא כשאינו יפה שוה פרוטה מעיקרו אבל אם היה יפה שוה פרוטה מעיקרו אומר לו שיתן. רבי יודה בר פזי בשם רבי יהושע בן לוי חי לא שחוט. תמן תנינן המקדש בחלקו בקדשי קדשים ובקדשים קלים אינה מקודשת. אמר רבי יודה בר פזי רבי יודה יליף כל הקדש מבכור מה בכור מקדשין בו את האשה אף הקדשים מקדשים בו את האשה. רבי מאיר יליף כל הקדשים ממעשר בהמה מה מעשר בהמה אין מקדשין בהן את האשה אף כל הקדשים אין מקדשין בהן את האשה. מחלפה שיטתיה דרבי יודה בר פזי תמן הוא אומר בין חי בין שחוט והכא הוא אמר חי ולא שחוט. תמן בשם גרמיה והכא בשם רבי יהושע בן לוי. ואפילו תימר כאן וכאן בשם גרמיה במקדש בחי ובראוי ליפול לו ולאחר שחיטה.
|
