| |
תלמוד ירושלמי  סדר זרעים מעשר שני
מסכת מעשר שני פרק א
דף ב, א פרק א הלכה א גמרא עבר ומשכן עבר והרהין ייבא כהדא האוכל מעשר שני שלו בין שוגג בין מזיד יצעק לשמים דברי רבן שמעון בן גמליאל. רבי אומר שוגג יצעק לשמים מזיד יחזרו דמיו למקומן. ואם היו מעות שוגג יצעק לשמים מזיד יחזרו דמיו למקומן דברי רבן שמעון בן גמליאל. רבי אומר בין שוגג בין מזיד יחזרו דמיו למקומן. רבי זריקה בשם חזקיה הלכה כרבי במעות וכרבן שמעון בן גמליאל בפירות. אמר רבי יילא מעשה היה והורו כרבי במעות. או ייבא כהדא אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות משלשים יום לפני ראש השנה. ואם נטע או הרכיב או הבריך יעקור. לא עקר פירותיו מה הן. רבי בא רבי אמי הוון יתיבין בצור אתא עובדא קומיהון והורי רבי אילא ישפכו פירותיו. אמר רבי בא אני לא נמניתי עמהן בעלייה נפקין ושמעון רבי יונה ורבי יצחק בר טבליי בשם רבי לעזר אין מחדשין על הגזירה. אמר ר' יוסי ר' יצחק בר טבליי בשם ר' לעזר אין מוסיפין על ההלכה. ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירא מן מה דתני אין ממשכנין אותו ולא מרהינין אותו הדא אמרה עבר ומשכן עבר והרהין קונסין בו. ולא שוקלין כנגדו מעות אפילו סלע של חולין לעשות סלע של מעשר שני. היה לו סלע של מעשר [שני] והיא מסויימת לו מהו שישקול כנגדו הסלע של מעשר שני אחרת ותהא מסויימת לו. האחין שחלקו מהו שישקלו זה כנגד זה. תנן לא יאמר אדם לחבירו בירושלים הא לך יין ותן לי שמן הא לך שמן ותן לי יין אבל אומר לו הא לך יין שאין לך יין הא לך שמן שאין לך שמן. הא לך יין שאין לי שמן הוון בעי מימר אסור. אשכח תני מותר. ואין אסור משום חליפין. מכיון שאינו יכול להוציאו ממנו בדין אין אלו חליפין. וליידא מילה אמר הא לך יין שאין לי שמן דאילו הות לי משה הוינא מיתן לך. אבל נותנין זה לזה מתנת חנם. מתני' דרבי מאיר דו רבי מאיר
|
