| |
תלמוד ירושלמי  סדר זרעים מעשר שני
מסכת מעשר שני פרק א
דף א, א פרק א הלכה א משנה מעשר שני אין מוכרין אותו ואין ממשכנין אותו ואין מחליפין אותו ולא שוקלין כנגדו ולא יאמר אדם לחבירו בירושלים הילך יין ותן לי שמן וכן שאר כל הפירות אבל נותנין זה לזה מתנת חנם. מעשר בהמה אין מוכרין אותו תמים חי ולא בעל מום חי ושחוט ואין מקדשין בו את האשה. הבכור מוכרין אותו תמים חי. ובעל מום חי ושחוט ומקדשין בו את האשה. ואין מחללין מעשר שני על אסימון ולא על המטבע שאינו יוצא ולא על המעות שאינן ברשותו:
דף א, א פרק א הלכה א גמרא מעשר שני אין מוכרין אותו כו'. אין מוכרין אותו מפני שכתוב בו קדושה. אין ממשכנין אותו מפני שכתוב בו ברכה. כיצד אין מוכרין אותו לא יאמר אדם לחבירו הא לך את המנה הזה של מעשר שני ותן לי בו חמשים זוז של חולין. מאן תנא אין מוכרין אותו ר"מ ברם כרבי יודה בדין הוא שיהא מותר למוכרו מקל וחומר מה אם תרומה שהיא אסורה לזרים מותר למוכרה מעשר שני שהוא מותר לזרים אינו דין שיהא מותר למוכר. לא אם אמרת בתרומה שאינה טעונה מחיצה תאמר במעשר שני שהוא טעון מחיצה. ביכורים יוכיחו שהן טעונין מחיצה ומותר למוכרן. לא אם אמרת בביכורים שאינן תופסין
|
