| |
תלמוד ירושלמי  סדר זרעים תרומות
מסכת תרומות פרק יא
דף נו, ב פרק יא הלכה ג גמרא בענבים טהורות שיעשו ולמה אמר שלא יעשו חשובות הן לאוכל יותר מן המשקה כל עמא רביין על דר' יודן בענבים טמאות שלא יעשו ולמה אמר יעשו בשביל ליהנות מן החרצנים ומן הזגין זיתים טמאים רבי ור"מ חד ר' יעקב ור' יודן חדא היאך עבדין עובדא ר' זעירא בשם ר"א אם מתני' במובלעות באוכל רבי זעירא כל דתרומות והטהרות שמועה בשם ר"א:
דף נו, ב פרק יא הלכה ד משנה גרעיני תרומה בזמן שהן מכנסן אסורות ואם השליכן מותרות וכן עצמות של קדשים בזמן שהוא מכנסן אסורות ואם השליכן מותרות המורסן מותר סובין של חדשות אסורות ושל ישנות מותרות נוהג בתרומה כדרך שהוא נוהג בחולין המסלת קב או קביים לסאה לא יאבד את השאר אלא יניחנה במקום המצונע. מגורה שפינה ממנה חיטי תרומה אין מחייבין אותו להיות יושב ומלקט אחת אחת אלא מכבד כדרכו ונותן לתוך החולין. וכן חבית של שמן שנשפכה אין מחייבים אותו להיות יושב ומטפח אלא נוהג בה כדרך שהוא נוהג בחולין. המערה מכד לכד ונוטף שלש טיפין ונותן לתוך החולין ואם הרכינה ומיצת הרי זו תרומה וכמה יהא בתרומת מעשר של דמאי ויוליכנה לכהן אחד משמונה לשמינית:
דף נו, ב פרק יא הלכה ד גמרא א"ר יוחנן בגלעיני אגסים וקרוסטומלין היא מתניתא א"ר לעזר אפילו תימא בגלעיני הרוטב במחוסרין למצמץ והא תנינן וכן עצמות הקודש אית לך למימר במחוסרות למצמץ לא בראשי כנפים הסחוסין אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן בראשי כנפים הסחוסין היא מתניתא ואלו הן החדשות כל זמן שהבריות רגילין לחבוט ר' אחא אמר עד שלשים יום ר' אבהו בשם ר' יוחנן כן היא שיעורה והתני מסלת בחיטין כל שהוא רוצה ומנקב בירק כל שהוא רוצה רבי אבהו בשם רבי יוחנן במעמידו על תרומתו ר' ירמיה בשם רבי אילא כאן בשני רעבון כאן בשני שובע. תמן תנינן מיעי אבטיח וקניבת ירק של תרומה רבי דוסא מתיר לזרים וחכמים אוסרים ר' אבהו בשם רבי יוחנן לא שנו אלא בקניבת ירק של גננין אבל בקניבת ירק של בעלי בתים אף רבנן מודיין רבי בון בעיין לא מסתברא בתרומה גדולה אבל בתרומת מעשר אין העלין
|
