|
תלמוד ירושלמי סדר זרעים כלאיים
מסכת כלאיים פרק ז
דף לד, א פרק ז הלכה ג גמרא דמאן אמר ליה דרבנין אמר ליה פוק שלם. אמר ר' יוחנן הכל מודים בענבים שהן אסורות. אמר ליה ר' לעזר האוסר אינו נאסר ושאינו אוסר נאסר. מה פליגין במסכך את גפנו על גבי תבואתו של חבירו. אבל המסכך את גפנו של חבירו ע"ג תבואתו כל עמא מודיי שהאוסר נאסר. המסכך גפנו של חבירו ע"ג תבואתו של חבירו. נישמעינה מן הדא אמר רבי יוסי מעשה באחד שזרע את כרמו בשביעית ובא מעשה לפני רבי עקיבה ואמר אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו. הרי אין הגפן שלו ואין התבואה שלו ואיתתבת:
דף לד, א פרק ז הלכה ד משנה האנס שזרע את הכרם ויצא מלפניו קוצרו אפילו במועד. עד כמה הוא נותן לפועלים עד שליש. יותר מיכן קוצר כדרכו והולך אפי' לאחר המועד. מאימתי הוא נקרא אנס משישקע:
דף לד, א פרק ז הלכה ד גמרא רבי בא בר יעקב בשם רבי יוחנן כיני מתניתא מותר לקוצר אפילו
|