|
תלמוד ירושלמי סדר זרעים כלאיים
מסכת כלאיים פרק ו
דף כט, ב פרק ו הלכה ב גמרא העין. דלא כן מה בין העומד בארץ מה בין העומד במדרגה גבוהה. מה גבוהה שורה גבוה מדרגה. אין תימר גבוהה שורה שופע המדרגה מלמטן. אין תימר גבוהה המדרגה <שיפוע> [שופע] השורה מלמעלן. והתני שתי שורות במדרגה. אית לך מימר גבוהה שורה לא גבוהה מדרגה. אמר רבי מנא כל אותן עשרה טפחים שבמדרגה עשו אותם מקום בפני עצמו. תמן תנינן הזורק ד' אמות בכותל למעלה מעשרה טפחים כזורק באויר. למטה מעשרה טפחים כזורק בארץ. רב חסדא אמר במודד לכסן. ואין סופה לירד. ר' חייא בשם רבי יוחנן תיפתר שהיתה דבילה שמינה והיא ניטוחה. ר' חגי בעי קומי רבי יוסי לית הדא אמרה שיפוע המדרגה כלמטן. אמר ליה תמן זרעין נהנין מן המדרגה ברם הכא דרך בני אדם להיות שפין בה והיא נופלת. אילו אמר כשהיה שם חור והיא נהנה מן החור כשם שהזרעין נהנין מן המדרגה יאות. שתי גינות זו על גב זו התחתונה עשויה כרם והעליונה אינה עשויה כרם זורע את העליונה עד שהוא מגיע לאויר עשרה. רבי בון בר חייא בעי קומי רבי זעירא לית הדא אמרה שיפוע המדרגה כלמטן. אמר ליה משום זרעים נוטין לאויר הכרם. העליונה עשויה ככרם והתחתונה אינה עשויה ככרם זורע את התחתונה ואת המדרגה עד שהוא מגיע לעיקר הגפנים. אמר רבי יוסי לית כאן לעיקר הגפנים אלא למטה משלשה. כהדא דתני שרשי פיאה נכנסין לתוך
|