| |
תלמוד ירושלמי  סדר זרעים כלאיים
מסכת כלאיים פרק ד
דף כא, א פרק ד הלכה ב גמרא יונה א"ר יאשיה בעי הדא פיאה מה את אמרת מלמעלן מן הצד. אין תימר מלמעלן הא כל שכן מן הצד. אין תימר מן הצד הא מלמעלן לא. אין תימר מלמעלן לא אמר רבי חגי כלום. מה נפשך אם מלמעלן הרי מלמעלן אי מן הצד הרי מן הצד: רבנין דקיסרין בשם רבי ירמיה תיפתר בעשויין כמין דוקרן. ר' זעירא רבי אבודמא דחיפה בשם רבי שמעון בן לקיש לגובה אפילו עד מאה אמה. אמר רבי יודן הדא דאת אמר לענין כלאים אבל לענין שבת לא תהא פיאה גדולה מן הקורה. אמר רבי יוסי היא כלאים היא שבת. על דעתיה דרבי יוסי מה בין קורה מה בין פיאה. פיאה אינה מצלת מרוח אחת עד שתהא מגופפת מארבע רוחותיה. קורה מצלת מרוח אחת. ואתיא כההיא דמר רבי זעירא בשם רב המנונא הפיאה אינה מצלת עד שתהא מגופפת מארבע רוחותיה. א"ר בא בר ממל טיטרפליות שבכרמים אסור לטלטל תחתיהן מפני שהן סוף תקרה ואין סוף תקרה מציל משום פיאה. אמר רבי פינחס אתא עובדא קומי רבי ירמיה בארבעה עמודין ועליהן ארבעה פיטסליות והתיר לטלטל תחתיהן משום פיאה. רבי בון ורבנין בעון קומי רבי זעירא פיאה מהו שתציל בסוכה. אמר לון פיאה מצלת בסוכה. סוף סכך מהו שיציל בסוכה. אמר לון אין סוף סכך מציל בסוכה. מה בין זה לזה. זה נעשה לכך וזה אינו נעשה לכך. א"ר אבהו כל אילין מיליא לענין משא ומתן הא להורות אסור להורות. מה אם סוכה קלה את אמר אסור. שבת החמורה לא כל שכן. רבי בון בר חייא בעאק ומי ר' זעירא מאן תנא פיאה מצלת לא ר' יוחנן בן נורי. אמר ליה אדהי תנא. נמצאת אמר לענין כלאים כל הפחות משלש' כסתום. מג' ועד ארבעה אם העומד רבה על הפרוץ מותר ואם הפרוץ רבה על העומד אסור. מארבע ועד עשר אם עומד מרובה על הפרוץ מותר ואם פרוץ מרובה על העומד כנגד העומד מותר כנגד הפרוץ אסור. יותר מעשר אע"פ שהעומד רבה על הפרוץ כנגד העומד מותר כנגד הפרוץ אסור. לענין שבת כל הפחות משלשה כסתום. משלשה ועד ארבעה מארבעה ועד עשר אם העומד רבה על הפרוץ מותר ואם הפרוץ רבה על העומד אסור. יתר מעשר אע"פ שעומד רבה על הפרוץ אסור. ר' חנניה ר' יודה בר פזי בשם ר' יוחנן
|
