| |
תלמוד ירושלמי  סדר זרעים כלאיים
מסכת כלאיים פרק ג
דף טו, א פרק ג הלכה א גמרא עמוקין טפח זורעין לתוכן <שני> [שלשה] זירעונין אחד מיכן ואחד מיכן ואחד באמצ'. ונתני חמשה שנים מיכן ושנים מיכן ואחד באמצע לית יכיל צד שכאן וצד שכאן חובש את האמצעי. רבי בון בר חייא בשם רבי שמואל בר רב יצחק בעי גובל מהו שיציל את הירק מיד מוקשה. מה אם זרעים בזרעים שהן ניצולין בעשר אמות ומחצה אין הגובל מציל מידם. מוקשה שהוא ניצול בשתים עשרה לא כל שכן. מוקשה עצמו מהו שיציל בראש הגובל. מה אם זרעים בזרעים שהן ניצולין בעשר אמות ומחצה אינן ניצולין בראש הגובל. מוקשה שהוא ניצול בשמונה אמות לא כל שכן. א"ר יודן אבוי דר' מתליא והן הו' כל שכן. אלא הכן הוא מה אם זרעים בזרעים שניצולין בשנים עשר אמה ומחצה אינן ניצולין בראש הגובל. מוקשה שהוא ניצול בשתים עשרה לא כל שכן:
דף טו, א פרק ג הלכה ב משנה כל מין זרעים אין זורעין בערוגה וכל מין ירקות זורעין בערוגה. חרדל ואפונין השופין מין זרעונין. אפונין הגמלונין מין ירק. גובל שהיה גבוה טפח ונתמעט כשר. שהיה כשר מתחילתו. התלם ואמת המים שהן עמוקין טפח. זורעין לתוכן שלשה זירעונין אחד מיכן ואחד מיכן ואחד באמצע:
דף טו, א פרק ג הלכה ב גמרא כל מין זרעים וכו'. חרדל והאפונין השופין מין זרעים שזרען לירק אין נותנין אותן על גבי ערוגה. האפונין הגמלונין ופול המצרי שזרען לזרע אין נותנין אותן על גבי ערוה. זרען לירק נותנין אותן על גבי ערוגה. ושאר זירעוני גינה שאין נאכלין אף על פי שזרען לזרע נותנין <אותו> [אותן] על גבי ערוגה: נתמעט כשר: אמר רבי אימי הדא דאת אמר לזרעים שבו הא לזרע בו בתחילה אסו'. עבר וזרע
|
