| |
תלמוד ירושלמי  סדר זרעים כלאיים
מסכת כלאיים פרק ב
דף יא, א פרק ב הלכה ו גמרא סמוכה לגדר. דבי ר' ינאי אמרי גדר מותר לזרוע בו כל מין תורבכינה. וגדר יש בו להקל ויש בו להחמיר. היך עבידא פחות מבית רובע מוקרח בתוך שדה תבואה אסור לזרוע בו. הקיפו גדר מותר. בית רובע בבקעה מותר לזרע בו שני מינין. הקיפו גדר אסור. גדר מהו שיציל את הזרעים. גריד זרוע מהו שיציל את הירק. ר' שמואל בשם רבי זעירא שמע להן מן הדא. וסומך לשרשי אילן שיבשו לא אמר אלא יבשו הא לח אסור. רבי יוסי שמע לה מן הדא סומך לבור ולניר ולגפה לדרך ולגדר שהוא גבוה עשרה טפחים. הדא אמרה שגדר זרוע מציל את הזרעים. אפילו תימא ולגדר שהוא גבוה עשרה טפחים אין גדר זרוע מציל את הזרעים. שנייא היא הכא שהוא גדר זרוע ואין גדר זרוע מציל את הזרעים. רבי יודן בעי גריד ומשך מהו שיצטרפו. היאך עבידא היה שם מקום אורך עשר אמות ומחצה על רוחב ששה אינו צריך גריד. עשה גריד מיכן מותר לסמוך <שתי> [משתי] רוחותיו. תני רבי יונתן בן יוסי אומר היה שם סלע ארוכה עשרה ורחב ארבעה מותר לסמוך לה משתי רוחותיה. היתה עשרה על עשרה מותר לסמוך לה מארבע רוחותיה:
דף יא, א פרק ב הלכה ז משנה הרוצה לעשות שדהו קרחת מכל מין עושה עשרים וארבע קרחות לבית סאה מקרחת בית רובע וזורע בתוכה כל מין שירצה. היתה קרחת אחת או שתים זורען חרדל. שלש לא יזרעם חרדל מפני שהיא נראית כשדה חרדל דברי רבי מאיר. וחכמי' אומרי' תשע קרחות מותרות ועשר אסורות.
|
