| |
תלמוד ירושלמי  סדר זרעים כלאיים
מסכת כלאיים פרק א
דף ג, א פרק א הלכה ו גמרא לזה כלאים זה בזה. רבי שמעון בן לקיש אמר משנה שלימה שנה לנו רבי וכן חיה ועוף כיוצא בהן. אמר רבי יוחנן צרכה להדא דר' יוחנן תנינן הכא חיה ופרשנתה תמן. תנינן בהמה הכא ופרשנתה תמן. עוף תניתה תמן אתא ופרשנתה הכא. אמ' רבי יוסי ויאות. בא להודיעך שהעוף אסו' בכלאים. רבי ירמיה אמר כהנא שאל לריש לקיש המרביע בחיות הים מהו. א"ל עוד הן כתיב בהן למיניהן. ר' אחא לא אמר כן אלא הוה א"ר אחא בשם ריש לקיש כל שכתוב בו למיניהו כלאים נוהג בו. התיב כהנא הרי חיית הים הרי כתיב בהן למיניהן מעתה כלאים [נוהג] בהן. א"ר יוסי בי רבי בון הכא פרס כהנא מצודתיה על ריש לקיש וצדייה. אמר רבי יונה יכול אנא פתר לה משום מנהיג מייתי חוט וקטר באודניה דלכיסא ובאודניה דיריקא ואינון שייפין דין עם דין ומזרעין:
דף ג, א פרק א הלכה ז משנה אין מביאין אילן באילן ירק בירק ולא אילן בירק ולא ירק באילן רבי יהודה מתיר ירק באילן:
דף ג, א פרק א הלכה ז גמרא מחלפה שיטתיה דר' יודה. תמן הוא אמר נוטל הוא אד' מעה אחת מפיטמה של אבטיח ומעה אחת מפיטמו של תפוח ונותנן לתוך גומא אחת והן מתאחין ונעשין כלאים. וכא הוא אמר הכין. תמן על ידי שהוא נותן זה בצד זה הן מתאחין ונעשין כלאים. ברם הכא ירק באילן הוא.
|
