| |
תלמוד ירושלמי  סדר זרעים כלאיים
מסכת כלאיים פרק א
דף ב, ב פרק א הלכה ד גמרא הבכיים. התיב ר' יוסי בי ר' בון והתני אף הרוגייני' בשוקי של ציפורין היו מרכיבין קרוסטמלין על גבי אגס. ראם תלמיד אחד אמ' להן אסורים אתם הלכו וקצצום ובאו ושאלו ביבנה אמר להן מי שפגע בכם מתלמידי בית שמאי הוי לא אמ' אלא קרוסמיל על גבי אגס הא אגס על גבי חיזרר לא. בתחום אריח היו מרכיבין תפוח על גבי חיזרר ובא תלמיד אחד אמר להן אסורין אתם הלכו וקצצום ובאו ושאלו ביבנה אמר להן יפה אמר התלמיד. לא אמר אלא התפוח על גבי חיזרר הא חיזרר על גבי אגס לא מה דהוה עובדא הוה עובדא. תני גוי שהרכיב אגוז על גבי פרסק אע"פ שאין ישראל רשאי לעשות כן נוטל ממנו ייחור והולך ונוטע במקום אחר מה נפק מינהון קדריס פרסקיה. הרכיב תריד על גבי דרכון אע"פ שאין ישר' רשאי לעשות כן נוטל הימינו זרע והולך וזורע במקום אחר. מה נפק מינהון כורבי לבנון. זרגון ולפת מה נפק מינהון פטר פיטרא. סילינון לוזון ובוטמין מה נפק מביניהון פיסטקין. זיתין ורימון מה נפק מביניהון שיזפין:
דף ב, ב פרק א הלכה ה משנה הצנון והנפוס והחרדל והלפסן ודלעת יונית עם המצרית והרמוצא אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה:
דף ב, ב פרק א הלכה ה גמרא א"ר יונתן יש מהן שהילכו אחר הפרי ויש מהן שהילכו אחר העלין. הלפת והצנון הילכו בהן אחר הפרי. הלפת והנפוס הילכו בהן אחר העלין. התיבון הרי צנון ונפוס הרי פרי דומה והעלין דומין ותימר כלאים. א"ר יונה בזה הילכו בהן אחר טעם הפרי:
דף ב, ב פרק א הלכה ו משנה הזאב והכלב כלב הכופרי והשועל העזים והצבאים היעילים והרחלים הסוס והפרד הפרד והחמור החמור והערוד אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה:
דף ב, ב פרק א הלכה ו גמרא הא כלב עם כלב כופרין אינן כלאים. ודלא כר' מאיר דרבי מאיר אומ' כלאים אע"ג דר' מאיר אמ' כלב מין בהמה מודה בכלב כופרי שהוא מין חיה הא כלב עם כלב כופרי על דעתיה דרבי מאיר כלאים. עוף לא תניתה. אמר רבי יוחנן אייתיתה מן דבר דליה תרנגול עם הפיסיוני. תרנגול עם הטווס אף על פי שדומין זה
|
