| |
תלמוד ירושלמי  סדר זרעים כלאיים
מסכת כלאיים פרק א
דף א, א פרק א הלכה א משנה החטים והזונין אינן כלאים זה בזה. השעורים ושבולת שועל הכוסמין והשיפון הפול והספיר והפורקדן והטופח ופול הלבן והשעועית אינן כלאים זה בזה:
דף א, א פרק א הלכה א גמרא כתיב (ויקרא יט) שדך לא תזרע כלאים. הייתי אומר אפי' שור שחור על גבי שור לבן או שור לבן על גבי שחור. (ויקרא יט) ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך הייתי אומר [אפילו] שני מיני צמר ואפילו שני מיני פשתים. פירש בבגדים (דברים כב) לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו. מה כלאי בגדים שאסרתי לך שני מינין לא זה ממין זה ולא זה ממין זה. אף כלאים שאסרתי לך בכל מקום לא זה ממין זה ולא זה ממין זה. החיטים והזונין אינן כלאים זה בזה. הא עם השעורים כלאים. החיטים והזונין אינן כלאים זה בזה דבר שאינו אוכל. הוינן מטעי ומתני כלאים. א"ר בא בר זבדא שכן מקומות מקיימין אותן ליונים. אמר רבי בא בר זבדא כרבי ליעזר דתנינן תמן המקיים קוצים בכרם רבי ליעזר אומר קידש וחכמים אומרים לא קידש. אמר רבי אבהו טעמא דרבי ליעזר שכן מקומות מקיימין אותן לגמלים בערביא. מה דרבנין סברין מימר אין מקומות מקיימין אותן לגמלים בערביא. ויבדקו. רבנין אמרין מקום שמקיימין אותן אסורין ומקום שאין מקיימין אותן מותרין. מה טעמא דרבי ליעזר מכיון שמקיימין אותן במקום אחד נאסור מינן בכל מקום שהוא. ולא רבי בא בר זבדא כרבי ליעזר. תמן אין דרך בני אדם להביא <קרנים> [קוצים] ממקום למקום. ברם הכא דרך בני אדם להביא זוגין ממקום למקום. מעתה יהו כלאים עם החטים. אמר רבי יונה מין חטין הם אלא שהפירות מזנין.
|
