| |
תלמוד ירושלמי  סדר זרעים דמאי
מסכת דמאי פרק ז
דף כט, ב פרק ז הלכה א משנה המזמין את חבירו שיאכל אצלו והוא אינו מאמינו על המעשרות אומר מערב שבת מה שאני עתיד להפריש למחר הרי הוא מעשר ושאר מעשר סמוך לו זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו ומעשר שני בצפונו או בדרומו ומחולל על המעות:
דף כט, ב פרק ז הלכה א גמרא א"ר יוחנן מתניתן בדמאי הא בוודאי לא הא מתני' זו אמר אפילו בודאי בתנינן תמן היו לו תאנים של טבל בתוך ביתו והוא בבית המדרש או בשדה אין תימר בדמאי אנן קיימין לית יכול דתנינן היו דמאי מה א"ר יוחנן בדמאי לא בודאי לא אמר אלא מתניתא בדמאי מה בין דמאי ומה בין ודאי דמאי אדם מתנה על דבר שאינו ברשותו ודאי אין אדם מתנה אלא על דבר שהוא ברשותו רבי ינאי הוה ליה תנאי ודאי שאל לרבי חייא רובא מאי מתקנא בשבתא א"ל (דברים כו) למען תלמד ליראה את ה' אלהיך כל הימים ואפילו בשבת. מהו דחמת מיקל בלשי תלוי בי א"ל עתיד את להנהיג שררה על ישראל. רבי הושעיא היה לו תנאי ודאי חדא איתא בשלה ירק אנשיית מתקנתה אתת לנבי רבי הושעיא ושלח לזבדי בן לוי דיתקן לילא.
|
