| |
תלמוד ירושלמי  סדר זרעים דמאי
מסכת דמאי פרק ג
דף יב, ב פרק ג הלכה א גמרא בגין דו כשר יפסד נותן לו כדי תיקונו מה טעם דב"ש אפילו תגדרנו עכשיו יכול את לגודרו לאחר זמן אין את יכול לגודרו מה טעם דרבנן אם מדקדק את אחריו אף הוא ממעט בצדקה גבאי צדקה בי"ט לא יהו מכריזין כדרך שמכריזין בחול אבל גובים בצנעה ונותנין לתוך חיקו ומחלקין לכל שכונה ושכונה בפני עצמה גבאי קופה בשביעית לא יהו מדקדקין בחצירות של אוכלי שביעית נותו להן פת מותר שלא נחשדו ישראל להיות נותנין אלא או מעות או ביצות ר' חנינא בשם רבי פינחס הדא דתימר במקום שזורעין ולא אוכלין לאכול אינו חשודין כ"ש להאכיל כהנים המגבלין בטהרה לא יהו מדקדקים בחצירות של אוכלי שביעית אית תניי תני מדקדקין אמר רבי פינחס מאן דתני מדקדקין מפני חלתן מ"ד אין מדקדקין מבריחו מן הקלה ומכניסו לחמורה טבל ובעון מיתה שביעית בלא תעשה כיצד הוא עושה אמר רבי חונה מביא כהן חשוד ומטבילה ומאכילה לו ולא נמצא מוסר טהרות לע"ה אמר רבי מנא מביא כהן חשוד ומטבילו ומשמרה עד הערב ומאכילה לו. ולא נמצצא מחזיק יד עוברי עבירה ר"ש בר כני בשם ר' אחא משמרה עד ערב הפסח ושורפה:
|
