תלמוד ירושלמי -> סדר זרעים -> דמאי

פרק ז א ב ג ד ה ו
לדף הבאלדף הקודם     :עבור ל

מסכת דמאי פרק ב

דף ט, א פרק ב הלכה א גמרא  וגשמיו וזיזין ויגדי חמס ודבב חרבתיה וכרכב דבר חזרג.  חד טעין דצמוקין עאל לטבריא שאל גמליאל זוגא לרבי בא בר כהנה אמר לו אין כל ארץ ישראל עשוי משאוי אחד של צמוקין.  ואין כל ארץ ישראל עשוי משאוי אחד של צמוקין.  אלא כן אמר ליה אין מקום בארץ ישראל עושה משאוי אחד של צמוקין.  חד בר נש אייתי חדא אשפלה דקפלוטין לרבי יצחק בר טבליי שאל לרבי יוחנן.  א"ל פוק שאל לחנניה בן שמואל דתנייתא נפק ושאל לי' א"ל מתניי' לא יחמי לי שמועה אמר לי דאמר רבי ייסא בשם רבי יוחנן איתפלגין רבי ור"א בר"ש חד אמר אמר מקומו.  חרנה אמר אחר מעמדו.  רבי אבהו אמר.  רבי אמר אחר מקומו והורי ליה כהדא דר"א ב"ר שמעון אחר מעמדו הדא דתימא באילין אשפלתא.  ברם באילין טוענייא כל עמא מודיי אחר מקומו.  היה מקומו ומעמדו היתר והוא עתיד להעבירו דרך איסור אותו האיסור כמי שלא העבירו.  רבי בא בר כהן בעי קומי רבי יוסי לא כן אמר רבי חייא בשם רבי יוחנן רבי וחבירו הלכה כרבי.  ואמר רבי יונה ואפילו רבי אצל ר"א בר"ש.  א"ל מה את בעי מרבי יוחנן ר' יוחנן כדעתי' דר' יוחנן אמר קל הקילו בשביעית שהיא מדבריהם.  אית דבעי מימר נצטרפה דעתו של ר' יוחנן עם ר"א בר"ש וירבו על רבי:

דף ט, א פרק ב הלכה ב משנה  המקבל עליו להיות נאמן.  מעשר את שהוא מוכר ואת שהוא אוכל ואת שהוא לוקח ואינו מתארל אצל עם הארץ.  רבי יהודה אומר המתארח אצל עם הארץ נאמן.  אמרו לו על עצמו אינו נאמן כיצד יהא נאמן על של אחרים:

דף ט, א פרק ב הלכה ב גמרא  מה שהוא לוקח על מנת לאכול.  והא תנינן את שהוא אוכל.  אלא את שהוא לוקח ע"מ למכור והא תנינן את שהוא מוכר.  אלא את שהוא לוקח ע"מ למכור את שהוא מוכר מפירות מכנסו תני אמר רבי יודה מימיהן של בעלי בתים לא נמנעו להיות מתארחין אצל בעלי בתים חביריהם אעפ"כ נוהגין בפירותיהם מתוקנין לתוך בתיהן.  אמר רבי יונה חברין אינן חשודין לא לאכול ולא להאכיל.  אמר רבי יוסי חבירין חשודין לאכול ואינן חשודין להאכיל.  מתני' פליגא על רבי יוסי אמרו לו על עצמו אינו נאמן היאך יהא נאמן על של אחרים מיליהון דרבנן מסייעין על רבי יוסי דאמר רבי חנינא רבי ייסא בשם רבי יוחנן לא אמר ר' יודה אלא בסוף אבל בתחילה אוף רבי יודה מודי.  אין תימר חברין אינן חשודין לא לאכול ולא להאכיל מה בין בתחילה מה בין בסוף דתני המקבל עליו להיות נאמן חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו החשוד על דבר אחד חשוד על הכל.  רבי יודה אומר אינו חשוד

לדף הבאלדף הקודם     :עבור ל


   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך