| |
תלמוד ירושלמי  סדר זרעים פיאה
מסכת פיאה פרק ח
דף לה, ב פרק ח הלכה ב משנה נאמנים על הלקט ועל השכחה ועל הפאה בשעתו ועל מעשר עני בכל שנתו ובן לוי נאמן לעולם ואינן נאמני' אלא על דבר שכן דרך בני אדם להיות נוהגין כן:
דף לה, ב פרק ח הלכה ב גמרא עד איכון א"ר חנינא עד מקום שדרכו לילך ולבוא בו ביום מעשה והאמין ר' לחמשה אחים בחמשה כורין של חטים ואפשר כן אלא מכא צבחר ומכאן צבחר כורה סליק: ר' אלעזר דרומה בעי קומי רבי יוסי מתני' דרבי אליעזר דר"א אמר נאמן על השני נאמן עלה ראשון אמר רבי יוסי ד"ה היא שניא היא שאין אדם עושה בדבר ערוה רבי אלעזר בשם ר' הושעי' כשם שלא נחשדו ישראל על תרומה גדולה כן לא נחשד בן לוי על תרומת מעשר אמר רבי הושעי' מתני' אמרה כן ובן לוי נאמן לעולם ר' מנא ובן לוי נאמן לעולם ר' מנא בעי ובן לוי נאמן לעולם אפילו בשביעית אמר רבי בון בר חייא נאמן בן לוי לומר מעשר ברור הוא לפוטרו מן השני אבל באומר ניתן לי או באומר משלו הן אינן נאמנין דו מתני' אינן נאמנין אלא על דבר שכן דרך בני אדם נוהגין כן כיני מתני' אינן נאמנין אלא על דבר שבני אדם נוהגין כן:
דף לה, ב פרק ח הלכה ג משנה נאמנים על החיטים ואינן נאמנים לא על הקמח ולא על הפת נאמנים על שעורה של אורז ואין נאמנים עליו בין חי בין מבושל נאמנים על הפול ואינן נאמנים על הגריסין בין חיין בין מבושלין נאמנים על השמן לומר של מעשר עני ואין נאמנים עליו לומר של זיתי ניקוף הוא נאמנים על ירק חי ואין נאמנים על המבושל אלא א"כ היה לו דבר ממועט שכן דרך בע"ה להוציא מלפסו:
דף לה, ב פרק ח הלכה ג גמרא מהו שיהא נאמן לומר חיטים ניתן לי ועשיתי אותן קמח חיטין ניתן לי ועשיתי אותן פת פשיטא לן שהוא נאמן היו הכל יודעין שרוב בני אדם מכנסו לקט אפילו כן אינו נאמן
|
