| |
תלמוד ירושלמי  סדר זרעים פיאה
מסכת פיאה פרק א
דף ט, ב פרק א הלכה ה גמרא שהן בכורים לכל וכל הקודם את חבירו חבירו מתחייב בו מתני' דבית שמאי הוא דבית שמאי אומרים הפקר עניים הפקר ואתייא דרבי עקיבה כחניות דבית חנן דתני למה חרבו חניות דבני חנן ג' שנים קודם שחרב ב"ה שהיו מוציאין פירותיהן מן המעשרות דהוויון דרשי' עשר תעשר פרט ללוקח ואכלה פרט למוכר א"ר יוחנן קנס קנסו להן שלא יהיו קופצין לגיתות ולגרנות טבח כהן חברייא בשם ריב"ל פטור לו שבת אחת א"ר יוסי אזלית לדרומא ושמעית ר' חנן אבוי דר"ש בשם ריב"ל פטר ליה שבת אחת ר' יודן מדמי ליה להדא קנס קנסו להן א"ל רב יוסף ואי משום קנס אפילו שבת א' לא יפטור ליה חנווני כהן ר' יודן אמר פוטרים לו שבת א' ר' יוסי אמר אין פוטרים לו שבת א' ע"ד דר' יוסי מן בין חנווני לטבח חנווני יכול להערים טבח אינו יכול להערים תני לא נחלקו רבי ור' יהודא הנשיא על הלוקח פירות מחוברים מן הגוי שהן חייבין במעשרות ועל של ישראל שנכנס תחתיו ועל הלוקח פירות תלושים מן הגוי שהן פטורות מן המעשרות על מה נחלקו על הלוקח פירות תלושין מחבירו בשנת מעשר עני ר' יהודא הנשיא אומר אחד עני ואחד עשיר מוציאין מידו ורבי אומר עשיר מוציאין מידו עני אין מוציאין מידו מ"ט דר"י הנשיא כשם שאין אדם זוכה בלקט שכחה ופיאה שלו כך לא יזכה במעשר עני שלו מ"ט דרבי לקט שכחה ופיאה אין טובלין מעשר עני טובל וכבר נטבל עד שהוא ברשותו של ראשון מ"ט דר"י הנשיא משום קנס ומ"ט דרבי עשיר יש בידו ליקח עני אין בידו ליקח ור"י הנשיא אומר מצוי הוא ללות ורבי אומר אינו מצוי ללות:
|
