| |
תלמוד ירושלמי  סדר זרעים ברכות
מסכת ברכות פרק ו
דף מג, ב פרק ו הלכה א גמרא ורבנן אמרי מוציא לחם מן הארץ אתיין אילין פלוגוותא כאילין פלוגוותא. לפת ר' חיננא בר יצחק ורבי שמואל בר אימי חד אמר לפת לא פת היתה וחרנא אמר לפת לא פת היא עתידה להיות (תהילים עב) יהי פסת בר בארץ בראש הרים רבי ירמיה בריך קומי ר"ז המוציא לחם מן הארץ וקלסיה מה כרבי נחמיה שלא לערב ראשי אותיות מעתה המן הארץ שלא לערב ראשי אותיות על דעתי' דר' נחמיה הבורא פרי הגפן ועל דעתייהו דרבנן בורא פרי הגפן ר' זריקן אמר ר"ז בעי אהן דנסב תורמוסא ומברך עילוי ונפל מיניה מהו מברכה עילוי זמן תניינות מהו בינו לבין אמת המים אמרין תמן לכך כוין דעתו מתחילה ברם הכא לא לכך כוין דעתו מתחלה תני ר' חייא אין מברכין על הפת אלא בשעה שהוא פורס. א"ר חייא בר ווא הדא אמרה אהן דנסב פוגלא ומברך עילוי והוא לא אתי לידיה צריך למברכה עילוי זמן תניינות אמר רבי תנחום בר יודן צריך לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שלא להזכיר שם שמים לבטלה: עד כמה יברך ר' חננא ור' מנא חד אמר עד כזית וחרנא אמר
|
