| |
תלמוד ירושלמי  סדר זרעים ברכות
מסכת ברכות פרק א
דף ז, א פרק א הלכה א גמרא דבעי מימר תמן היו יכולין לקיים דברי חכמים ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים אמר לון עובדין עובדא כוותיה: פיסקא ולא זו בלבד וכו' הקטר חלבים ואיברים ואכילת פסחים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אנן תנינן אכילת פסחים אית דלא תני אכילת פסחים. מאן תנא אכילת פסחים רבנן ומאן דלא תנא אכילת פסחים ר' אליעזר. ומאי טעמא דרבי אליעזר נאמר כאן (שמות יב) לילה ונאמר להלן (שמות יב) לילה מה לילה שנאמר להלן חצות אף כאן חצות. אמר רבי חונה ולית כן אכילת פסחים אפילו כרבנן דתנינן הפסח אחר חצות מטמא את הידים: פיסקא כל הנאכלין ליום אחד קדשים קלים וא"כ למה אמרו חכמים וכו' אם את הוא אומר עד שיעלה עמוד השחר הוא סבור שלא עלה עמוד השחר נמצא אוכל ומתחייב מתוך שאת אומר לו עד חצות אפי' הוא אוכל אחר חצות אינו מתחייב:
דף ז, א פרק א הלכה ב משנה מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת ללבן ר"א אומר בין תכלת לכרתן. עד הנץ החמה ור' יהושע אומר עד שלש שעות שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות הקורא מיכן ואילך לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה:
דף ז, א פרק א הלכה ב גמרא כיני מתני' בין תכלת שבה ללבן שבה
|
