 |
דנייאל פרק ה, פסוק ז

קָרֵא מַלְכָּא, בְּחַיִל, לְהֶעָלָה לְאָשְׁפַיָּא, כשדיא (כַּשְׂדָּאֵי) וְגָזְרַיָּא; עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְחַכִּימֵי בָבֶל, דִּי כָל-אֱנָשׁ דִּי-יִקְרֵה כְּתָבָה דְנָה וּפִשְׁרֵהּ יְחַוִּנַּנִי, אַרְגְּוָנָא יִלְבַּשׁ והמנוכא (וְהַמְנִיכָא) דִי-דַהֲבָא עַל-צַוְּארֵהּ, וְתַלְתִּי בְמַלְכוּתָא, יִשְׁלַט. {ס}
פסוק זה אינו מוזכר במאגרים אחרים של אתר "ספרות הקודש".
לפסוק במקומו המקורי בתנ"ך
|
|