 |
דנייאל פרק ב, פסוק לה

בֵּאדַיִן דָּקוּ כַחֲדָה פַּרְזְלָא חַסְפָּא נְחָשָׁא כַּסְפָּא וְדַהֲבָא, וַהֲווֹ כְּעוּר מִן-אִדְּרֵי-קַיִט, וּנְשָׂא הִמּוֹן רוּחָא, וְכָל-אֲתַר לָא-הִשְׁתְּכַח לְהוֹן; וְאַבְנָא דִּי-מְחָת לְצַלְמָא, הֲוָת לְטוּר רַב--וּמְלָאת כָּל-אַרְעָא.
פסוק זה אינו מוזכר במאגרים אחרים של אתר "ספרות הקודש".
לפסוק במקומו המקורי בתנ"ך
|
|