 |
קוהלת פרק ב, פסוק טו

וְאָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי, כְּמִקְרֵה הַכְּסִיל גַּם-אֲנִי יִקְרֵנִי, וְלָמָּה חָכַמְתִּי אֲנִי, אָז יֹתֵר; וְדִבַּרְתִּי בְלִבִּי, שֶׁגַּם-זֶה הָבֶל.
פסוק זה אינו מוזכר במאגרים אחרים של אתר "ספרות הקודש".
לפסוק במקומו המקורי בתנ"ך
|
|