 |
צפניה פרק ב, פסוק טו

זֹאת הָעִיר הָעַלִּיזָה, הַיּוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח, הָאֹמְרָה בִּלְבָבָהּ, אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד; אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה, מַרְבֵּץ לַחַיָּה--כֹּל עוֹבֵר עָלֶיהָ, יִשְׁרֹק יָנִיעַ יָדוֹ. {פ}
פסוק זה אינו מוזכר במאגרים אחרים של אתר "ספרות הקודש".
לפסוק במקומו המקורי בתנ"ך
|
|