| |
תנ"ך  נביאים חבקוק
חבקוק פרק א
א הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר חָזָה, חֲבַקּוּק הַנָּבִיא.
ב עַד-אָנָה יְהוָה שִׁוַּעְתִּי, וְלֹא תִשְׁמָע: אֶזְעַק אֵלֶיךָ חָמָס, וְלֹא תוֹשִׁיעַ.
ג לָמָּה תַרְאֵנִי אָוֶן וְעָמָל תַּבִּיט, וְשֹׁד וְחָמָס לְנֶגְדִּי; וַיְהִי רִיב וּמָדוֹן, יִשָּׂא.
ד עַל-כֵּן תָּפוּג תּוֹרָה, וְלֹא-יֵצֵא לָנֶצַח מִשְׁפָּט: כִּי רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת-הַצַּדִּיק, עַל-כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל.
ה רְאוּ בַגּוֹיִם וְהַבִּיטוּ, וְהִתַּמְּהוּ תְּמָהוּ: כִּי-פֹעַל פֹּעֵל בִּימֵיכֶם, לֹא תַאֲמִינוּ כִּי יְסֻפָּר.
ו כִּי-הִנְנִי מֵקִים אֶת-הַכַּשְׂדִּים, הַגּוֹי הַמַּר וְהַנִּמְהָר; הַהוֹלֵךְ, לְמֶרְחֲבֵי-אֶרֶץ, לָרֶשֶׁת, מִשְׁכָּנוֹת לֹּא-לוֹ.
ז אָיֹם וְנוֹרָא, הוּא; מִמֶּנּוּ, מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא.
ח וְקַלּוּ מִנְּמֵרִים סוּסָיו, וְחַדּוּ מִזְּאֵבֵי עֶרֶב, וּפָשׁוּ, פָּרָשָׁיו; וּפָרָשָׁיו, מֵרָחוֹק יָבֹאוּ--יָעֻפוּ, כְּנֶשֶׁר חָשׁ לֶאֱכוֹל.
ט כֻּלֹּה לְחָמָס יָבוֹא, מְגַמַּת פְּנֵיהֶם קָדִימָה; וַיֶּאֱסֹף כַּחוֹל, שֶׁבִי.
י וְהוּא בַּמְּלָכִים יִתְקַלָּס, וְרֹזְנִים מִשְׂחָק לוֹ; הוּא לְכָל-מִבְצָר יִשְׂחָק, וַיִּצְבֹּר עָפָר וַיִּלְכְּדָהּ.
יא אָז חָלַף רוּחַ וַיַּעֲבֹר, וְאָשֵׁם: זוּ כֹחוֹ, לֵאלֹהוֹ.
יב הֲלוֹא אַתָּה מִקֶּדֶם, יְהוָה אֱלֹהַי קְדֹשִׁי--לֹא נָמוּת; יְהוָה לְמִשְׁפָּט שַׂמְתּוֹ, וְצוּר לְהוֹכִיחַ יְסַדְתּוֹ.
יג טְהוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת רָע, וְהַבִּיט אֶל-עָמָל לֹא תוּכָל: לָמָּה תַבִּיט, בּוֹגְדִים--תַּחֲרִישׁ, בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ.
יד וַתַּעֲשֶׂה אָדָם, כִּדְגֵי הַיָּם--כְּרֶמֶשׂ, לֹא-מֹשֵׁל בּוֹ.
טו כֻּלֹּה, בְּחַכָּה הֵעֲלָה--יְגֹרֵהוּ בְחֶרְמוֹ, וְיַאַסְפֵהוּ בְּמִכְמַרְתּוֹ; עַל-כֵּן, יִשְׂמַח וְיָגִיל.
טז עַל-כֵּן יְזַבֵּחַ לְחֶרְמוֹ, וִיקַטֵּר לְמִכְמַרְתּוֹ: כִּי בָהֵמָּה שָׁמֵן חֶלְקוֹ, וּמַאֲכָלוֹ בְּרִאָה.
יז הַעַל כֵּן, יָרִיק חֶרְמוֹ; וְתָמִיד לַהֲרֹג גּוֹיִם, לֹא יַחְמוֹל. {ס}
|
