| |
תנ"ך  נביאים מלכים ב
מלכים ב פרק א
א וַיִּפְשַׁע מוֹאָב בְּיִשְׂרָאֵל, אַחֲרֵי מוֹת אַחְאָב.
ב וַיִּפֹּל אֲחַזְיָה בְּעַד הַשְּׂבָכָה, בַּעֲלִיָּתוֹ אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן--וַיָּחַל; וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם לְכוּ דִרְשׁוּ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן, אִם-אֶחְיֶה, מֵחֳלִי זֶה. {ס}
ג וּמַלְאַךְ יְהוָה, דִּבֶּר אֶל-אֵלִיָּה הַתִּשְׁבִּי, קוּם עֲלֵה, לִקְרַאת מַלְאֲכֵי מֶלֶךְ-שֹׁמְרוֹן; וְדַבֵּר אֲלֵהֶם--הֲמִבְּלִי אֵין-אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל, אַתֶּם הֹלְכִים לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן.
ד וְלָכֵן, כֹּה-אָמַר יְהוָה, הַמִּטָּה אֲשֶׁר-עָלִיתָ שָּׁם לֹא-תֵרֵד מִמֶּנָּה, כִּי מוֹת תָּמוּת; וַיֵּלֶךְ, אֵלִיָּה.
ה וַיָּשׁוּבוּ הַמַּלְאָכִים, אֵלָיו; וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, מַה-זֶּה שַׁבְתֶּם.
ו וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אִישׁ עָלָה לִקְרָאתֵנוּ, וַיֹּאמֶר אֵלֵינוּ לְכוּ שׁוּבוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר-שָׁלַח אֶתְכֶם, וְדִבַּרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהוָה, הֲמִבְּלִי אֵין-אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל אַתָּה שֹׁלֵחַ לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן; לָכֵן הַמִּטָּה אֲשֶׁר-עָלִיתָ שָּׁם, לֹא-תֵרֵד מִמֶּנָּה--כִּי-מוֹת תָּמוּת.
ז וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם--מֶה מִשְׁפַּט הָאִישׁ, אֲשֶׁר עָלָה לִקְרַאתְכֶם; וַיְדַבֵּר אֲלֵיכֶם, אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.
ח וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, אִישׁ בַּעַל שֵׂעָר, וְאֵזוֹר עוֹר, אָזוּר בְּמָתְנָיו; וַיֹּאמַר, אֵלִיָּה הַתִּשְׁבִּי הוּא.
ט וַיִּשְׁלַח אֵלָיו שַׂר-חֲמִשִּׁים, וַחֲמִשָּׁיו; וַיַּעַל אֵלָיו, וְהִנֵּה יֹשֵׁב עַל-רֹאשׁ הָהָר, וַיְדַבֵּר אֵלָיו, אִישׁ הָאֱלֹהִים הַמֶּלֶךְ דִּבֶּר רֵדָה.
י וַיַּעֲנֶה אֵלִיָּהוּ, וַיְדַבֵּר אֶל-שַׂר הַחֲמִשִּׁים, וְאִם-אִישׁ אֱלֹהִים אָנִי, תֵּרֶד אֵשׁ מִן-הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אֹתְךָ וְאֶת-חֲמִשֶּׁיךָ; וַתֵּרֶד אֵשׁ מִן-הַשָּׁמַיִם, וַתֹּאכַל אֹתוֹ וְאֶת-חֲמִשָּׁיו.
יא וַיָּשָׁב וַיִּשְׁלַח אֵלָיו, שַׂר-חֲמִשִּׁים אַחֵר--וַחֲמִשָּׁיו; וַיַּעַן, וַיְדַבֵּר אֵלָיו, אִישׁ הָאֱלֹהִים, כֹּה-אָמַר הַמֶּלֶךְ מְהֵרָה רֵדָה.
יב וַיַּעַן אֵלִיָּה, וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, אִם-אִישׁ הָאֱלֹהִים אָנִי, תֵּרֶד אֵשׁ מִן-הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אֹתְךָ וְאֶת-חֲמִשֶּׁיךָ; וַתֵּרֶד אֵשׁ-אֱלֹהִים מִן-הַשָּׁמַיִם, וַתֹּאכַל אֹתוֹ וְאֶת-חֲמִשָּׁיו.
יג וַיָּשָׁב, וַיִּשְׁלַח שַׂר-חֲמִשִּׁים שְׁלִשִׁים--וַחֲמִשָּׁיו; וַיַּעַל וַיָּבֹא שַׂר-הַחֲמִשִּׁים הַשְּׁלִישִׁי וַיִּכְרַע עַל-בִּרְכָּיו לְנֶגֶד אֵלִיָּהוּ, וַיִּתְחַנֵּן אֵלָיו וַיְדַבֵּר אֵלָיו, אִישׁ הָאֱלֹהִים, תִּיקַר-נָא נַפְשִׁי וְנֶפֶשׁ עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה חֲמִשִּׁים בְּעֵינֶיךָ.
יד הִנֵּה יָרְדָה אֵשׁ, מִן-הַשָּׁמַיִם, וַתֹּאכַל אֶת-שְׁנֵי שָׂרֵי הַחֲמִשִּׁים הָרִאשֹׁנִים, וְאֶת-חֲמִשֵּׁיהֶם; וְעַתָּה, תִּיקַר נַפְשִׁי בְּעֵינֶיךָ. {ס}
טו וַיְדַבֵּר מַלְאַךְ יְהוָה, אֶל-אֵלִיָּהוּ, רֵד אוֹתוֹ, אַל-תִּירָא מִפָּנָיו; וַיָּקָם וַיֵּרֶד אוֹתוֹ, אֶל-הַמֶּלֶךְ.
טז וַיְדַבֵּר אֵלָיו כֹּה-אָמַר יְהוָה, יַעַן אֲשֶׁר-שָׁלַחְתָּ מַלְאָכִים לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן--הֲמִבְּלִי אֵין-אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל, לִדְרֹשׁ בִּדְבָרוֹ; לָכֵן הַמִּטָּה אֲשֶׁר-עָלִיתָ שָּׁם, לֹא-תֵרֵד מִמֶּנָּה--כִּי-מוֹת תָּמוּת.
יז וַיָּמָת כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֵלִיָּהוּ, וַיִּמְלֹךְ יְהוֹרָם תַּחְתָּיו, {פ}
בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם, לִיהוֹרָם בֶּן-יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה: כִּי לֹא-הָיָה לוֹ, בֵּן. {ס}
יח וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲחַזְיָהוּ, אֲשֶׁר עָשָׂה: הֲלוֹא-הֵמָּה כְתוּבִים, עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים--לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. {פ}
|
|
